שר התיירות אמר הדברים בטכס חנוכת בית ספר על שם אביו, הנשיא חיים הרצוג ■ “אם היו שואלים את אביו, היה לבטח מבקש להיות מונצח בתחום החינוך, שהיה קרוב לליבו…” ■ “זהו בית ספר רביעי שנבנה, החמישי בדרך, השישי בתכנון.
בוז’י הרצוג: העיר נתניה היא הסיפור הישראלי במיטבו
בטכס מרגש, שנערך במעמד בני המשפחה, ראש העירייה, הגב’ מרים פיירברג-איכר וכן ראשי מינהל החינוך ומשרד החינוך – נחנך ביום שני השבוע בית הספר החדש בקרית השרון על שמו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל.
בית הספר נבנה בסיועו של הפיס והוא אחד משורה של מבני ציבור שנבנו בקרית השרון, במטרה לקלוט את תנופת האיכלוס והפיתוח האדירה בשכונה. “אצלנו” אמרה פיירברג; “בניינים שלמים בהריון. בלי עין הרע…”
בית הספר הרצוג נבנה כבי”ס צומח והשנה נפתחו בו כיתות א’-ד’. כמו כן, נפתחו שתי כיתות גן כחטיבות צעירות, שנועדו ליצור רצף חינוכי בשלבי הגיל המוקדמים ולאפשר עלייה חלקה יותר של הילדים מן הגן אל כיתה א’.
בטכס, ציינה ראש העירייה, כי שמות בתי הספר החדשים – ע”ש אילן רמון, חיים הרצוג ורועי קליין – מייצגים את התפישה הערכית שמערכת החינוך בנתניה, מטמיעה בתלמידים. “זהו בית ספר רביעי שנבנה, החמישי בדרך, השישי בתכנון. יש לנו הזכות לחנוך בית ספר על שמו של אדם מדור הענקים שהולך ונעלם”.
יצחק הרצוג שר התיירות – הודה לראש העירייה על “ההנצחה הנהדרת והמרגשת הזאת” והוסיף, כי אם היו שואלים את אביו, היה לבטח מבקש להיות מונצח בתחום החינוך, שהיה קרוב לליבו ובו ראה את האמצעי להגשמת הציונות האמיתית- כור ההיתוך וקליטת העלייה.
השר הרצוג, הוסיף בדבריו; “נתניה היא הסיפור הישראלי במיטבו. יש בה תנופה יוצאת דופן של מרכז עסקים נדל”ני וכלכלי, מרכז תיירותי ומרכז מגורים ובעיקר סיפור הצלחתה של העלייה לישראל. אנחנו שמחים להזדהות עם העיר הזאת”.
הטכס נערך במעמד אורה הרצוג, הבן – יצחק הרצוג, ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, עו”ד מנדי וויס, הממונה על החינוך בעירייה, תרצה גרינפלד, ראש מינהל החינוך, ד”ר סולי נתן, מנהלת מחוז המרכז במשרד החינוך, גלית אטל, מנהלת בית הספר ויוסי עפרוני, יו”ר וועד ההורים.
הרצוג, חיים (1997-1918)
אלוף בצה”ל, פרקליט, פוליטיקאי ונשיא המדינה השישי. נולד ב-1918 באירלנד. אביו, הרב יצחק הרצוג, היה רבה הראשי של הקהילה היהודית באירלנד (1936-1921), והרב הראשי האשכנזי של ארץ-ישראל ומדינת ישראל (1959- 1936).
חיים הרצוג; נשיאה השישי של מדינת ישראל
הרצוג הבן, למד בישיבות “מרכז הרב” ו”חברון” ובית-הספר למשפטים של ממשלת המנדט. הוא המשיך את לימודיו בלונדון ובקמברידג’, והוסמך למשפטים בבריטניה. היה איש ההגנה במאורעות 1939-1936, ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
לקראת סוף המלחמה כיהן כראש המודיעין הבריטי בצפון-גרמניה. ב-1948 ניהל את אגף הביטחון בסוכנות היהודית ולאחר קום המדינה כיהן כקצין המבצעים בחטיבה 7 בקרב על לטרון.
בשנים 1950-1948 ו-1962-1959 עמד בראש מחלקת (ולימים אגף) המודיעין של צה”ל. בשנים 1954 -1950 כיהן כנספח צה”ל בוושינגטון, ולאחר מכן כמפקד מחוז ירושלים ואלוף פיקוד דרום (1959 -1957).
ב-1962 פרש משירות פעיל בצה”ל בדרגת אלוף. בשנים 1972-1962 ניהל הרצוג חברה תעשייתית בארץ ומ-1972 עד 1983 היה שותף בכיר במשרד עורכי-דין, שהתמחה בייצוג תאגידים גדולים.
ב-1965 נבחר כמזכיר סניף רפ”י בתל-אביב. במלחמת ששת-הימים פירשן את מהלך המלחמה עבור “קול ישראל”, ובתום המלחמה התמנה למושל הצבאי של הגדה המערבית וירושלים. במלחמת יום-הכיפורים שוב שידר יום-יום דברי פרשנות.
הרצוג כיהן כנציגה הקבוע של ישראל באו”ם בשנים 1979 -1975. כאשר נתקבל הבעצרת הכללית בנובמבר 1975 החלטה 3379, שהשוותה את הציונות לגזענות, קם וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. היה זה גם הרצוג, שהסביר את מבצע אנטבה בעצרת הכללית. בשובו מניו-יורק הצטרף כחבר למפלגת העבודה, ונבחר מטעמה לכהן בכנסת העשירית (1981).
לאחר שנבחר לנשיא המדינה ב-1983 פרש מהכנסת. כנשיא העניק ב-1986 חנינה ל-11 קצינים בכירים שהיו מעורבים בפרשת קו אוטובוס 300 ועורר בכך פולמוס בקשר לסמכות החנינה של הנשיא.
באפריל 1987 היה הרצוג לנשיא הישראלי הראשון שביקר ברפובליקה הפדרלית הגרמנית, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא הישראלי הראשון שערך ביקור רשמי בארצות-הברית.
הרצוג עורר את חמת הליכוד כאשר לאחר נפילת הממשלה בהצבעה על הצעת אי-אמון בכנסת פנה קודם כל ליושב-ראש מפלגת העבודה שמעון פרס שינסה להקים ממשלה. ב-1993 חזר הרצוג לעסקים פרטיים.
המידע על נשיאה השישי של מדינת ישראל הובא מתוך אתר כנסת ישראל.
Add Comment