חוזי החכירה ארוכי הטווח יקנו למתיישבים במרחב הכפרי, כפי שניתן לכל אזרח בסקטור העירוני, את היכולת לקבל משכנתא מהבנקים, לבצע השקעות ארוכות טווח בנחלה ולהעמיד את הקרקע כבטוחה לעניין, דבר אשר ימנף את המרחב הכפרי בשנים הבאות.
קידום ההתיישבות והחקלאות במדינת ישראל – חוזי חכירה לדורות. בן דוד
רוב הפעילות העסקית בעולם ממומנת באמצעות שילוב של השקעות בעלים ומינוף של מערכות בנקאיות ומשקיעים מוסדיים. יחסי מינוף אלה עשויים לנוע בין 60% – 80% תלוי באופי הלווה. שיתוף המערכת הבנקאית במימון פרויקטים מספק מקור לביצוע השקעות ופיתוח עסקי שאינו תלוי בתקציבי ממשלה.
על פי זאת, המלווים דורשים מהיזם להציג אופק לתוכנית, קיום ארוך טווח ובעיקר תנאים יציבים ומינימום חוסר וודאות.
לאורך השנים הממשלה השקיעה בהתיישבות ובחקלאות כסף רב על מנת לפתח את המרחב הכפרי בישראל, כאשר חלק ניכר מההשקעות הגיע דרך משרד החקלאות – מנהלת ההשקעות.
בשנים האחרונות השקעות אלו הלכו והצטמצמו, על מנת להחזיק חקלאות והתיישבות במדינת ישראל נדרש הון.
מקום המדינה, הסוכנות היהודית חרטה על דגלה את קיום וקידום ההתיישבות בארץ ישראל ותרמה לכך כספים רבים (כ-$80,000 למשפחה בשלב הקליטה ותמיכות נוספות ליישוב), כאשר לצערנו, בשנת 2004 החליטה הסוכנות היהודית שהיא יוצאת ממפעל התיישבות חשוב זה ולא משקיעה בו כספים נוספים.
אחד מהפתרונות “להוציא את הכסף מהאדמה” ולהפכו למנוף פיננסי לא מתקציב המדינה הינו חתימה על חוזה חכירה לדורות 4X49 שנה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין המתיישבים, כאשר חוזים אלו ישמשו מנוף כלכלי אדיר לתושבי המרחב הכפרי.
כיום, מתקשים יזמים חקלאיים לגייס מימון שאינו תלוי בתקציבי מדינה משום שאינם מסוגלים להבטיח קיום רב שנים לעסק, חוזי החכירה הקיימים מוגבלים לשלוש שנים בלבד ואינם מאפשרים גיוס משכנתא ראויה לטווח רחוק.
חוזי החכירה ארוכי הטווח יקנו למתיישבים במרחב הכפרי, כפי שניתן לכל אזרח בסקטור העירוני, את היכולת לקבל משכנתא מהבנקים, לבצע השקעות ארוכות טווח בנחלה ולהעמיד את הקרקע כבטוחה לעניין, דבר אשר ימנף את המרחב הכפרי בשנים הבאות.
אני רואה בקידום מהלך זה פרויקט מחולל מפנה בהתפתחות המרחב הכפרי בשנים הבאות שלא דרך תקציב המדינה.
__________
כותב המאמר, איתן בן דוד, הינו מזכ”ל תנועת המושבים.
