מעולם בהיסטוריה של נתניה לא נרשמה הצלחה נדל”נית גדולה כל-כך כמו קריית השרון. הביקוש האדיר, רק מוכיחים זאת. דווקא ההתפתחות המואצת הדליקה נורה אדומה: עומסי תנועה וקצב גידול ילדים, אשר ייאלץ את העירייה לבחון מחדש את קצב ההיערכות העתידית
קרית השרון נתניה: פצצת זמן דמוגרפית מתקתקת
הם הגיעו לקרית השרון בהמוניהם ומכל רחבי הארץ, תוך שהם נמשכים אחר המיקום המושלם, חברות הבנייה היוקרתיות וההבטחה כי קרית השרון היא האזור, בהא הידיעה לזוגות צעירים באזור השרון והמרכז בכלל. השכונה החדשה קרמה עור וגידים מהר מהצפוי, לחלוטין לא בהתאמה לקצב התאמת התשתיות לשכונה ולאזור כולו בכלל.
“העירייה לא מבינה מול מה היא עומדת”, הרחיב מוטי פנחסי, חבר ועד קריית השרון, בשיחה לשמואל נהון כתב המקומון לקול השרון; “רק כיום, לאחר סקר דמוגראפי שערכתי, אני מקווה שהיא תתחיל לפעול בהתאם לנתונים בשטח”.
פנחסי, יודע על מה הוא מדבר; אם השנה החלו ללמוד בכיתה א’ כמאה ילדים מהקריה, הרי שבעוד כחמש שנים צפויים להתחיל ללמוד בכיתה א’ כאלף ילדים בקירוב – מה שאומר תוספת חסרת תקדים של בתי ספר. אל תשכחו, שכרגע קרית השרון מאוכלסת רק ב-50% מיכולתה.
פרויקט הקמת קרית השרון נחשב לאחת ההצלחות הנדל”ניות הגדולות בשנים האחרונות, זכות שנזקפת לזכותה של ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר. ההצלחה נחשבת כל-כך גדולה, שדרך אחת למדוד אותה היא בקפיצת המחירים המטאורית במהלך חמש השנים האחרונות. על-פי אומדנים שונים מדובר בגידול בערך הנכס הנע בין 25% ועד 40%.
אלא, שההצלחה עלתה על הציפיות הוורודות ביותר של בכירי המערכת העירונית – כפי שהגדיר זאת אחד מבכירי המערכת העירונית לקול השרון; “לא האמנו שמשך זמן הבנייה יתקצר כל כך וכך גם האכלוס.
נסים שביט, ועד קריית השרון; “ההתנהלות מראה אי מוכנות כללית”
נוצר מצב בו בניית בניין בן שמונה או עשר קומות נמשכה מספר חודשים במקום שנה ואף יותר, כאשר תוך כדי הבנייה או אף קודם לכן, הסתיימה מכירת כל יחידות הדיור ואכלוס המבנה נעשה בתוך שניים עד שלושה שבועות. העומס איתו אנו מתמודדים על מנת להשלים פערי תשתיות הוא עצום. זה פשוט מרוץ כנגד הזמן”.
על-כך, הוסיף גם יו”ר ועדת התחבורה בעירייה וחבר דירקטוריון חל”ת, חבר המועצה חיים פרידריך; “הגידול המהיר באוכלוסיית קרית השרון באמת הפתיע. למרות שיש תוכניות אב, בפועל העובדות בשטח הן שקובעות ולא התוכנית עצמה. השטח במקרה של קרית השרון התנהג שלא כצפוי. לכן, כולנו, כל אחד בתחומו, בוחן מחדש את ההיערכות”.
אף-על פי שפרידריך נחשב למבין בתחום התחבורה, הרי שברור גם לו, כי מעבר לעומס התנועה בו ניגע בהמשך, הבעיה העיקרית, בעיה חיובית, יש לומר, זו הבעיה הדמוגראפית המספרית בשכונה הצעירה מרובת הילדים.
על-פי המדגם העצמאי של מוטי פנחסי חבר ועד הקריה, בניגוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לפיה חיים כיום 249 ילדים עד גיל שנה), בפועל מתגוררים בקריית השרון מעל 600 ילדים עד בני שנה, נכון לספטמבר 2006.
במדגם שביצע פנחסי נטלו חלק 467 משפחות. רק במשפחות אלה, נספרו 114 תינוקות עד גיל שנה. 467 המשפחות, לידיעה כללית, מהוות 18.4% מאוכלוסיית קרית השרון.
על-פי הערכות הסטטיסטיות של פנחסי, בהתחשב בתאריכי האכלוס הצפויים בקריה במהלך שנת 2007, יתווספו עוד כ-500 תינוקות עד גיל שנה.
פרידריך; הגידול בתנועה הפתיע
פנחסי, שלא מתכוון להסתפק בנתוני מדגם, ממשיך באיסוף נתוני אמת בשיטת “דלת לדלת” והנתונים מתעדכנים בזמן אמת באתר הקריה: Ksharon.com.
“המסקנה הראשונה והפשוטה אותה ניתן להסיק מהנתונים הללו”, אמר פנחסי; “היא שבעוד חמש שנים נאלץ להתמודד עם לא פחות מאלף תלמידים וסביר להניח שאף יותר, המתחילים ללמוד בכיתה א’ – בעוד שכיום לומדים 100 בלבד. הצורך בבנייה מיידית של בתי ספר נוספים ובכללם גם מוסדות תרבות הוא הכרחי”.
אך הבעיה לא מסתיימת בבעיית הקמת מוסדות החינוך, שכידוע פיירברג-איכר נחשבת ל”אשפית” במהירות ובזמן לה נדרש כדי לשכנע את משרדי הממשלה בהשקעה כספית ובנחיצות מוסד חינוכי נוסף (ראו ערך ביה”ס מנחם בגין בשכונת רמת פולג) – גם צירי התחבורה אינם מותאמים לצמיחה המהירה של האוכלוסייה המקומית וכיום ניתן להיתקל בפקקים בכניסות וביציאות מן השכונה הקטנה.
בנוסף מתלוננים חברי השכונה על אי הקמתן של כיכרות או רמזור הצמתים המסוכנים שעל הכבישים דגניה והאורזים.
“על פי תכנית המתאר העירונית לשכונה, כל הצמתים היו אמורים להיות מרומזרים” – אמר ניסים שביט חבר הוועד והוסיף; “העירייה, שגם בנתה את הצמתים שלא על פי תקני משרד התחבורה, לא התקינה אותם וכיום נאלצת להקים במקום כיכרות. כל ההתנהלות מצביעה, לדעתי, על אי מוכנות כללית”.
גם בתחום שירותי הדת יש מי שמתלונן על אי-הימצאותו של בית כנסת אחד לרפואה בכל קרית השרון, שכונה המונה כבר כיום קרוב לחמשת אלפים תושבים.
אורנשטיין; אין בית כנסת
“הכול מוכן, יש תורם, יש תכניות ויש מתפללים אך ההליכים בעיריית נתניה מתעכבים”, אמר למקומון קול השרון, חבר המועצה עופר אורנשטיין והוסיף; “בנו מקווה והכול טוב ויפה, אבל בית כנסת בו משתמשים יותר מרבית תושבי השכונה אין למרות שיש המתנדבים להקימו”.
בעיריית נתניה חושבים אחרת. “קרית השרון נחשבת לפנינה של העיר וככזו משקיעה העירייה משאבים ותשומת לב רבה בשכונה”, ציין קובי ברדה דובר העירייה והוסיף; “המדובר בהשקעות כספיות מסיביות שברובם המכריע שייכות לעירייה, לחל”ת וחלקם ממשרדי ממשלה.
חשוב, להדגיש, כי השכונה תוכננה עפ”י תחזית של אכלוס, והתקצוב ממשרדי ממשלה מגיע בהתאם לדו”חות של הלמ”ס – הגוף הממלכתי האמון על מפקד אוכלוסין. כדי להקים את השכונה ולקלוט את תושביה התבצעו העבודות הבאות:
בכביש דגניה הושקעו 30 מלש”ח, בגשר האחדות 40 מלש”ח, במחלף השלום 30 מלש”ח, במערכת ניקוז מרכזית סכום של 35 מלש”ח, בכבישים ומדרגות 70 מלש”ח, במוסדות החינוך מורשת זבולון, סכום של 9 מלש”ח.
[TD cols
Add Comment