הצפיפות בחלל גדלה ולכן יש צורך בניווט לווינים מדויק; המערכת שמפתחים חוקרי הטכניון מגיעה לדיוק של סנטימטרים בודדים
קונסורציום בהשתתפות הטכניון מפתח “שוטר תנועה” של לווינים בחלל
קונסורציום בהשתתפות הטכניון משתתף בפרויקט “גלילאו” (מערכת לווינים לניווט גלובאלי של האיחוד האירופי). זהו הקונסורציום היחיד שזכה עד כה להשתתף בפרויקט בתחום המדעי. “הצפיפות בחלל גדלה, תנועת הלווינים רבה ומתעצמת, ולכן יש צורך ב’שוטר תנועה’ שימנע התנגשות בין לווינים בחלל”, מסביר ד”ר פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, המשתתף בפרויקט “גלילאו”.
“אנו מפתחים תכנה למקלט של ’גלילאו’ אשר תאסוף אינפורמציה מכל לווין ולווין ותדע לחשב את מיקומו ואת מהירותו היחסית, בדיוק של סנטימטרים בודדים. המערכת תפעיל ותכוון את הלווינים באופן אוטומטי. בנוסף, המערכת תאפשר למספר לווינים לעבוד בשיתוף פעולה (“טיסת מבנה”)” – הוסיף ד”ר גורפיל.
מינהלת “גלילאו” פילחה את שוק הצרכנים: הנישה המסחרית, הנישה לשימושים אזרחיים (כגון; חילוץ והצלה, בקרת תעבורה אווירית) והנישה המדעית. הקונסורציום בהשתתפות הטכניון הוא היחיד שפועל בנישה המדעית. משתתפים בו גם אוניברסיטת צ’למרס משוודיה, מכון המחקר של האקדמיה הצ’כית למדעים, “מטאופיס” (המכון המטאורולוגי המלכותי הבריטי), החברות “סטרלאב” ו”אטוס אוריג’ין” מספרד ו”אינפרמר” – מכון מחקר אוקינוגרפי מצרפת.
פרויקט “גלילאו” הוא למעשה ה-GPS האירופי, המתחייב לשירות חינם וזמין כל העת. הלווין הראשון שוגר במסגרת הפרויקט בחודש דצמבר 2005 מקזחסטן. האירופים טוענים, כי הדיוק של ה”גלילאו” יהיה רב יותר מאשר הדיוק של ה-GPS האמריקני, הכיסוי בצפון כדור הארץ יהיה משופר וחיווי המיקום של המשתמש יהיה אמין יותר. בסופו של תהליך יהיו ב”גלילאו” 30 לווינים בשלושה מסלולים (עשרה לווינים בכל מסלול), ועלותו תסתכם במיליארדי יורו.
ההשתתפות בנישה המדעית של הפרויקט מתאפשרת לאחר זכייה בתחרות שעושה מינהלת “גלילאו”, ועד כה זכה בה רק הקונסורציום בהשתתפות הטכניון.
