כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד ■ האגודה מביאה המלצות לציבור הנשים בנושא גילוי מוקדם של סרטן השד לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד ■ סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל.
האגודה למלחמה בסרטן; כ-900 מתות ממחלת סרטן השד
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, כ-4,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד וכ-900 מתות מהמחלה, אחת מתוך 8 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה וכ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם – כך עולה מנתוני האגודה למלחמה בסרטן, לרגל חודש המודעות לסרטן השד המצוין בישראל, החודש אוקטובר 2006, במקביל לחודש המודעות שיצוין ברחבי העולם.
מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן, מסרה אתמול (שלישי), כי: “החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע או מידע מוטעה בנושא, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. עובדה העלולה למנוע גילוי מוקדם, שבכוחו להציל חיים.
אחת מתוך 8 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה, וכ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד. חשוב לזכור! הנשק היעיל נגד סרטן השד הוא הגילוי המוקדם”.
האגודה למלחמה בסרטן, יוצאת בימים אלה בהמלצות לציבור הנשים בנושא גילוי מוקדם של סרטן השד. המלצות אלו חשובות לכל אישה מגיל 20 ומעלה שכן, סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל.
האגודה למלחמה בסרטן ממליצה;
• החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים במידה והם קיימים ולפנות לרופא ולברר את טיבם.
• בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על-ידי רופא, שהתמחה בבדיקת שד.
• מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים לנשים בסיכון.
• לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.
• כיום, ישנה הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים, עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש ומפחיתה את שיעורי התמותה בכ-30%. כלומר; מדובר בבדיקה שבכוחה להציל חיים.
• חשוב לדעת, כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם סרטניים, אך רק רופא יוכל לקבוע את האבחנה המדויקת, בעזרת בדיקות משלימות.
חשוב לזכור; ככל שהגילוי מוקדם יותר – סיכויי הריפוי טובים יותר!
אורח חיים פעיל ובריא מפחית את הסיכון לחלות בסרטן
חשיבותן של הפעילות הגופנית והתזונה הנכונה כמשפרות את איכות החיים ומסייעות למניעת מחלות כבר אינה מוטלת בספק.
מחקרים מדעיים רבים הוכיחו את קיומו של קשר הדוק בין אורח חיים פעיל המשלב תזונה מאוזנת לבין הקטנת הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן; מחלות לב, כלי דם וסוכרת, ולאחרונה אף הוכח הקשר חד משמעית ביחס למחלות הסרטן.
השפעתו של אורח החיים הפעיל באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, מעי הגס והערמונית כמו גם בסרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.
כיצד תאמצי אורח חיים בריא?
• אכלי מגוון מזון בריא, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי.
• אכלי 5 או יותר מנות מגוונות של ירקות ופירות.
• העדיפי חיטה מלאה על פני חיטה מעובדת וסוכרים.
• העדיפי מזון המסייע לך לשמור על משקל תקין.
• אמצי אורח חיים פעיל על ידי ביצוע פעילות גופנית. הוכח, כי ביצוע פעילות גופנית מתונה מפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.
• למבוגרים: מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות, במשך רב ימות השבוע.
• לילדים ונוער: מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מתונה עד גבוהה במשך כשעה לפחות 5 פעמים בשבוע.
• אזני בין הפעילות הגופנית שאת מבצעת לבין הכמות הקלורית שאת צורכת.
• הגבילי את צריכת האלכוהול שלך.
• הימנעי מעישון.
לאחרונה, הוכח חד משמעית, כי קיים קשר הדוק בין עישון לבין סיכון גבוה לחלות במחלות סרטן רבות, כולל; סרטן השד, סרטן הריאות, הגרון וחלל הפה, הושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם.
חשוב שתדעי מהו סרטן
האיברים והרקמות בגוף בנויים ממבנים זעירים הנקראים תאים. למרות שתאים בחלקי גוף שונים עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, מרביתם מתחדשים באותה דרך, על ידי התחלקות התאים.
חלוקת התאים מתרחשת, בדרך-כלל, באופן מסודר ומבוקר. כאשר תהליך החלוקה הופך לבלתי מבוקר, ימשיכו התאים להתחלק ויתפתחו לגוש הנקרא “גידול”. גידולים יכולים להיות שפירים, או ממאירים (סרטניים).
התאים בגידול השפיר אינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים ועל-כן אינם סרטניים, אך עלולים לגרום להפרעות כתוצאה מהלחץ שהם יוצרים על איברים סמוכים. גידול ממאיר (סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות מעבר למיקום המקורי שבו נוצרו. הם עלולים לחדור לאיברים סמוכים ולהרסם.
לעיתים, ניתקים תאים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, עם זרם הדם או באמצעות מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה עוברים לאיבר חדש, הם יכולים להמשיך ולהתחלק וליצור גידול חדש הנקרא; “גידול משני” או “גרורה”.
האבחנה הסופית, אם הגוש שפיר או סרטני, נקבעת על-ידי בדיקת הדגימה של הרקמה תחת המיקרוסקופ. חשוב, להבין שמחלת הסרטן אינה מחלה אחת, הנגרמת על ידי גורם אחד, שמותאם לה טיפול מסוג אחד. ידועים למעלה מ-200 סוגי סרטן, ולכל אחד השם והמאפיינים לו.
על מבנה השדיים
שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אישה. הגורמים לכך הם: גיל, המחזור החודשי, הריון, הנקה, תקופת המעבר, גלולות למניעת הריון וכו’. בדרך כלל השדיים אינם זהים בגודלם.
מבנה השד כולל: רקמה בלוטית המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות, המתנקזות בצינוריות החלב אל הפטמה, רקמות שומן וחיבור, ואת דופן החזה – השרירים הנמצאים מעל הצלעות, אליהם מתחבר השד.
רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה. מדובר בבלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף.
על גידולים שד
רוב הגושים בשד הינם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או כפי שהן מוכרות בשם ציסטות. אלה הם שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מרקמה סיבית-בלוטית. שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידה והם גורמים לאי-נוחות.
אם מגלים גוש בשד, אין לדחות את הביקור אצל הרופא. כל ממצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.
מה גורם לסרטן השד, ומי הן קבוצות האוכלוסייה בעלות הסיכון הגבוה
הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות;
1. גיל – הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה. על-פי נתוני משרד הבריאות, כ-74% מהחולות אובחנו בגילאים אלה. כ-23% מהחולות, אובחנו בגילאים 40-49 ורק כ-3% מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.
2. היסטוריה משפחתית – נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.
3. נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
4. נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
5. נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת גיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
יחד עם זאת, יש לציין ש-70% מהנשים החולות בסרטן השד, אינן שייכות לקבוצות הסיכון הידועות כיום.
בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה. ממחקרים שנערכו לאחרונה,
