“לא כל אמירה או הבעת תקווה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וצפויה להתמיד בו לטווח עתידי, שקולה כמחוייבות לנישואין…”.
נדחתה תביעה לפיצוי בגין הפרת הבטחת נישואין. שופטת גליק
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, דחה תביעה שהגישה אשה לפיצוי כספי בסך 50,000 ש”ח בגין הפרת הבטחת נישואין.
השופטת שפרה גליק, קבעה, כי הבטחת נישואין יכולה להיחשב חוזה מחייב ויחד עם זאת, כפי שנקבע בע”א 5258/98; “לא כל אמירה או הבעת תקווה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וצפויה להתמיד בו לטווח עתידי, שקולה כמחוייבות לנישואין…”.
נקבע, כי במקרה הנדון לא הוכח, כי היה “חוזה” או הבטחת נישואין שהופרה.
ע”פ השופטת גליק, בחינת העדויות מעלה, כי בין התובעת לנתבע היו קשרים רומנטיים, אך לא הוכחה וודאות של הבטחת נישואין. נקבע, כי התובעת עצמה נמנעה מלהצהיר שהנתבע הבטיח לה שישא אותה לאשה.
נפסק, כי הצדדים חיו תקופה קצרה ביחד כשנתיים וחצי – שלוש שנים, וכי נפרדו בשנת 1998 לכל המאוחר.
לפיכך, משנפרדו הצדדים בשנת 1998, ממילא לא היה ביניהם יותר “חוזה” של “הבטחת נישואין”, וגם אם נמשך הקשר “כידידים”, אין בכך כדי להיות “חוזה נישואין” וגם אין כל תמיכה לכך.
כן נקבע, כי לא הוכחה, גם לא ע”י “התנהגות הצדדים” הבטחת נישואין שהופרה.
תמש 1940/05, פ. ג. ת.ז. xxxxxxxx נגד ד. מ. ת.ז. xxxxxxxx
____________
* הכותבת אורנית אבני-גורטלר, עו”ד, נמנית על צוות אתר המשפט הישראלי “פסקדין” באדיבותו הובאה ידיעה זו.
