חברת יישום של האוניברסיטה העברית חתמה על הסכם רישוי עבור המשך פיתוח, ייצור ושיווק של התרופה באמצעות חברת התרופות “שייר” (Shire Pharmaceuticals) ■ ההסכם עשוי להניב הכנסות של עשרות מיליוני דולרים.
תרופה אנטי-אפילפטית חדשה פותחה לשיווק באוניברסיטה העברית. פרופ’ ביאלר
הסכם רישוי עבור המשך פיתוח, ייצור ושיווק של תרופה אנטיאפילפטית שפותחה באוניברסיטה העברית נחתם בין חברת התרופות “שייר” (Shire Pharmaceuticals) לחברת יישום של האוניברסיטה העברית. “שייר” היא חברה רב לאומית שפועלת באירופה ובצפון אמריקה.
הרישוי ניתן בעיקר עבור Valrocemide, תרופה אנטי-אפילפטית חדשה שיעילותה הוכחה בניסוי קליני. ב”שייר” מתכוונים לבחון את התאמת התרופה גם במחלות אחרות במערכת העצבים המרכזית, כגון; מניה דפרסיה וטיפול בכאבים הנגרמים לאחר פגיעה במערכת העצבים.
את Valrocemide פיתח צוות בראשותו של מאיר ביאלר, פרופסור לרוקחות בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
פרופ’ מאיר ביאלר, חוקר מוביל בפיתוח תרופות נוירולוגיות חדשות, אחראי ליותר מ-180 פרסומים בתחומי התרופות האנטיאפילפטיות, הפרמקולוגיה ומערכת העצבים המרכזית.
נאוה סברסקי סופר מנכ”ל יישום, מסרה, כי ההסכם עשוי להניב הכנסות של עשרות מיליוני דולרים.
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית נפוצה אשר אחוז אחד בקירוב מאוכלוסיית העולם סובל ממנה. המכירות השנתיות של תרופות אנטי-אפילפטיות בארה”ב בלבד מגיעות ליותר מ-3 מיליארד דולרים.
לֵיאוֹנַרדּוֹ דָּה וִינְצִ’י- מן החולים היותר מפורסמים במחלת אפילפסיה
כיום קיימות בשוק תרופות מספר לטיפול באפילפסיה, אך שליש מן החולים אינם מגיבים היטב לטיפולים הקיימים וכתוצאה מכך ממשיכים לסבול מהתקפים אפילפטיים.
מכאן נובע הצורך לפיתוח תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות שייקלו על סבלם של חולים הנוטלים את התרופות הקיימות בשוק וממשיכים לסבול מהתקפים ושל חולים הסובלים מתופעות לוואי חמורות.
המוח מכיל חומצות אמיניות, שמתפקדות כמוליכים עצביים, אשר מעכבות או מעוררות שדרים עצביים במערכת העצבים המרכזית.
אפילפסיה נגרמת, בין היתר, בגלל הפרעה באיזון בין שני תפקודים; עלייה ברמת החומצות האמיניות המעוררות או ירידה ברמת החומצות המעכבות.
גליצין נמנית עם חומצות אמיניות מעכבות והגברת ריכוזה במוח יוצרת אפקט אנטי אפילפטי. אולם, אי אפשר לתת לחולים את הגליצין כמות שהיא מכיוון שאינה מצליחה לחדור מבעד למחיצת הדם-מוח המונעת מתרופות מסוימות להגיע לנקודות היעד שלהן במערכת העצבים המרכזית.
צוות המחקר של פרופ’ מאיר ביאלר, הכולל גם את הדוקטורנט שלו לשעבר ד”ר סאלים חדד, פיתח נגזרת של גליצין שתצליח לחדור מבעד למחיצת הדם-מוח ואשר הפינוי שלה מהגוף יתבצע ברובו דרך מסלול מתוכנן מראש, זאת כדי להימנע מתופעות לוואי לא רצויות הנגרמות כתוצאה ממטבוליזם לחומרים טוקסיים.
התרופה החדשה למערכת העצבים המרכזית Valrocemide היא שילוב של תרופה אנטי-אפילפטית ידועה, חומצה ולפרואית ונגזרת של גליצין (גליצינאמיד).
Valrocemide התגלה כאחת התרופות היעילות ביותר מתוך כל הניסויים שנערכו עד כה במעבדתו של פרופ’ מאיר ביאלר.
Add Comment