לא ניצחנו, כל מלחמה היא הפסד, היו לנו פליטים ונזקים ואבידות איומות בנפש. אבל את התוצאות יש לבדוק בפרספקטיבה של זמן ■ צריך היה ללמוד מהאמריקאים במלחמת עיראק. הם בחרו עיתונאים והצמידו אותם ליחידות הלוחמות, כי גם שם יש גבול לדמוקרטיה.
ריחות ריקבון בעקבות הלחימה בלבנון
במלחמת “שלום הגליל” בלבנון 1982 במחנות הפליטים של סברה ושתילה שבבירות, נשחטו בלילה אחד בברוטאליות איומה מאות ערבים בידי ערבים. נשים זקנים וטף. הרצח הברברי שאכזריותו עלתה על כל דמיון גרם לתדהמה בינלאומית. צה”ל ששלט אז באזור נמנע מסיבות השמורות עימו מלהתערב. העולם מיהר כמובן מאיליו להסתער על ישראל, כאשמה והאחראית הבלעדית לשחיטה הגדולה. קשה מאד לנחש מה היה קורה אילו כן התערב צה”ל בנעשה. אך אין ויכוח על כך שבכל מקרה היו דנים אותנו לחובה.
הציבור בבית נחרד מהתועבה, כי כל המבצע נערך בסימן של מחלוקת עזה בין השמאל לימין. השמאל שראה את המבצע כמלחמה מיותרת התארגן מיידית למחאה והפגנת ענק בכיכר מלכי ישראל {“ככר רבין” של היום}.
הייתי בין מאות אלפי המפגינים, הסיסמאות היו קשות {קשות מדי במבט לאחור}, הבולטת שבהן הייתה; “שרון רוצח”. איני זוכר שמי מהמפגינים מחה על כך. אני בכל אופן לא מחשיב את תמיכתי בסיסמא המגעילה ההיא כרגע של שיא בחיי.
למרות הויכוח שקיים על המלחמה ההיא, מדובר היה בהגזמה והתלהמות מיותרת. הייתה ועדת חקירה ואריק שרון שילם את המחיר.
ריחות ריקבון. פנחסי.
הערבים שחטו בחדווה ערבים, ואנחנו מצאנו לכך את האחראי. הערבים, זו תופעה בפני עצמה, על כך אין כבר שום ויכוח בקהילה האנתרופולוגית.
כבר שנים הינם שוחטים האחד את השני. מבלי לדקדק בחוקי הכשרות. איתרע מזלו של העולם וברשותם של הברברים האלו נמצא רובו של מאגר הנפט העולמי.
ואיתרע גם מזלנו; בכך שאנו מאחדים את העולם הנכה הזה בשנאתו אלינו. זה לא הפריע לגאמל עבדול נאצר נשיא מצרים לרצוח אלפים בפצצות גז בתימן.
יש גבול לדמוקרטיה
לחאפז אסד נשיא סוריה האב של אל בשאר אסד, לרצוח עשרות אלפים מבני עמו בסוריה. לסאדם חוסיין נשיא עירק להשמיד כפרים שלמים בטילי גז באיראן ואחר כך מאות אלפים מבני עמו כחינוך מחדש. סונים ושיעים רוצחים זה את זה בעיראק בפצצות ומתאבדים, אלפים רבים. אריתריאה וסודן כבר ציינתי?
הסירחון שעולה מהאזור הרקוב הזה, מפחיד, אולי, אך לא מספיק כדי לכנס את מועצת הביטחון אפילו לישיבה אחת. ואילו כאן, ניסתה ישראל להגיב על תוקפנות בוגדנית ממדינה שכנה ו”שוחרת שלום”. שתקפה וחטפה חיילים ללא סיבה, והמשיכה להמטיר רקטות רצחניות על אזרחים.
לא הפריע לנאצר נשיא מצרים לרצוח אלפים בפצצות גז בתימן
וראו זה פלא, התקשורת העולמית עטה על הנעשה כאן כמוצאת שלל רב, מנצלת בציניות את חופש הפעולה והפתיחות הדמוקראטית שלנו כדי להראות דם.
האשימו אותנו בתגובה בלתי פרופורציונאלית… האשמה דבילית לכל הדעות. לא רחוק היה שגם יסבירו לנו שלא חוכמה לפגוע בחלשים. הפעמים היחידות שבה זכינו ל”אהבה” היו כשניתן להם לצלם פגיעות ישירות עם הרוגים בנהריה או חיפה.
בייחוד נהנו השדרים עת יכלו להראות את עשרות הנפגעים במנחת של ביה”ח רמב”ם. כאשר לסודן קשה להם להיכנס, גם בתי המלון שם הם לא מי יודע מה. ואילו כאן בתנאים של חמישה כוכבים. הם קיבלו את כל הדם שביקשו.
צריך היה ללמוד מהאמריקאים במלחמת עיראק. הם בחרו עיתונאים והצמידו אותם ליחידות הלוחמות, כי גם שם יש גבול לדמוקרטיה.
בשפיץ של מלחמת העולם השלישית
לא ניצחנו, כל מלחמה היא הפסד, היו לנו פליטים ונזקים ואבידות איומות בנפש. אבל את התוצאות יש לבדוק בפרספקטיבה של זמן. לבנון חטפה מנה אחת אפיים, מנה קשה ומתועדת. תחת אפם ללא פיקוח מתאים השתוללה מגיפת הכלבת. ולמחלת כלבת כידוע ישנו רק פתרון אחד. השמד לנגועים וסגר מוחלט לבאים במגע.
אנחנו כאן בשפיץ של מלחמת העולם השלישית. בארה”ב כבר הבינו זאת. זה יקרה בקרוב גם באירופה. הם תמיד לומדים הכול בדרך הקשה. הסירחון שמקורו בחלקים הפאנאטים של העולם המוסלמי, הרווי בפיגור ובבערות, מתפשט במהירות.
ראשונים, לסבול מכך, יהיו המשטרים הערביים המתונים; ירדן מצרים וסעודיה. משם הדרך לאינדונזיה ותורכיה אינה ארוכה.
אנחנו במצב חירום, ולא יתכן שחברי כנסת מתוכם יתמכו בחיזבאללה
אל לנו כאן בישראל להיות הפראיירים. כדאי תמיד להקדים תרופה.
עלינו לגרום למיעוט הערבי שבתוכנו לעבור חשבון נפש ומייד. אנחנו במצב חירום, ולא יתכן לכן שחברי כנסת מתוכם יפגשו או יתמכו בחיזבאללה. כי מדובר בקוויזלינגים של ממש.
יש לחוקק חוק שמי שלא נשבע אמונים למדינה ולדגלה, לא יכהן כחבר כנסת. גם כהנא הוצא מחוץ לחוק. אולי אסור לנו להפלות בין האזרחים, אך את הנאמנים אפשר לתגמל במיוחד. למשל לימודים ומשכנתא ע”ח המדינה לכל יוצאי הצבא.
ולכל הטוענים אז לקיפוח יש לאפשר חזרה בתשובה. תתנו תקבלו, לא תתנו הדלת בפניכם פתוחה. הבעת אמון ונכונות לשרת מצד אחד וכמובן אפשרות לעזוב. הרי אין מדובר פה בבית סוהר.
עלינו ללמוד לחיות עם הסרחון הזה, ולהבין שמחובתנו לדעת גם כיצד להתגונן ממנו.
pinhasi_israel_signature_100_01.jpg
Add Comment