כך עולה ממחקר חדש בבנק ישראל, היוממות בישראל המוגדרת כהעסקה מחוץ לאזור מגוריו של המועסק, היא תופעה רחבת היקף; בממוצע, בין השנים 2004-1991 כ-43% מהמועסקים הועסקו מחוץ ליישוב מגוריהם
בנק ישראל: יוממות בישראל היא תופעה רחבה. פרופ’ ארנון
מחקר שערכו ד”ר נטליה פרסמן ממחלקת המחקר בבנק ישראל ופרופ’ אריה ארנון מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בחן את דפוסי היוממות, המוגדרת כהעסקה מחוץ לאזור המגורים, של המועסקים הישראלים בשנים 2004-1991 ואת הגורמים המעצבים אותה.
מהמחקר עולה, כי יוממות בישראל היא תופעה רחבה ו-28.2 אחוזים מהמועסקים היו מועסקים מחוץ לנפת מגוריהם, בממוצע, בתקופה הנסקרת.
עוד, נמצא, כי היוממים הישראלים דומים בתכונותיהם העיקריות ליוממים במדינות אחרות: שיעורי היוממות גבוהים יותר בקרב המועסקים הצעירים (בני 35-24), גברים יוממים יותר מנשים ושיעורי היוממות הולכים וגדלים עם עליית רמת ההשכלה.
עם זאת, הבדלים בשיעורי היוממות בקבוצות גילאים שונות, כנראה, אינו נובע משינוי בהעדפות הפרטים, אלא משינוי בהרכב הקבוצות. מעקב אחר שיעורי היוממות של קוהורטות הגלאים מלמד על כך שירידה ניכרת בשיעורי היוממות של אותן קוהורטות מתרחשת בגיל 64 ומעלה.
מהמחקר עולה, כי חמש נפות בלבד היו בעלות מאזן יוממות נטו (יוממות נכנסת פחות יוממות יוצאת) חיובי במשך כל התקופה והן הנפות תל אביב, ירושלים, חיפה, רמלה, וצפת וכינרת.
ניתוח שיעורי היוממות הנכנסת והיוצאת מלמד על כך שנפת תל אביב היא היחידה שהיא בעלת נטייה מובהקת לתעסוקה (היחס בין סך המועסקים בנפה לבין סך כוח העבודה המתגורר בה הגיע בשנים 2004-1991 ל-1.63 בממוצע), נפות יהודה ושומרון וחולון הן בעלות נטייה מובהקת למגורים ובאפשרותן לספק מקומות עבודה למחצית מכוח העבודה שלהן בלבד ושלוש נפות: ירושלים, באר שבע וצפת וכינרת – יכולות להיחשב כבעלות אוטונומיה תעסוקתית, בהן שיעורי היוממות (הן הנכנסת והן היוצאת) נמוכים.
הממצא המרכזי של המחקר, הוא, כי היוממות מונעת על ידי הקרבה הגיאוגרפית בין הנפות, הקלות היחסית במציאת תעסוקה והשכר הפוטנציאלי באזור היעד, בהשוואה לאזור המוצא. עם זאת, היוממות בישראל לא בהכרח מכוונת אל אזורים עם שיעורי אבטלה נמוכים יחסית.
בנוגע להשלכות הממצאים על המדיניות הכלכלית, קובעי המדיניות חייבים לקחת בחשבון, כי היוממות נפוצה בעיקר בקרב בעלי השכלה גבוהה וכי הרצון ליומם יורד ככל שעולה המרחק בין אזור היעד לאזור המוצא.
לפיכך, טיפול בבעיית האבטלה בקרב מבוגרים בעלי השכלה נמוכה תושבי אזורים פריפריאליים, ובמיוחד עיירות פיתוח בדרום ובצפון חייב להיעשות באמצעות בניית מרכזי תעסוקה בפריפריה שיציעו פתרונות תעסוקה הולמים את הכישורים של המובטלים המקומיים ו/או על ידי שיפור הנגישות לאזורי התעסוקה הקיימים. זאת, משום שהפתרון לבעיה זו לא יבוא מהיוממות.
למחקר המלא (באנגלית) – לחץ כאן – הדעות המובאות במחקר זה משקפות את דעת החוקרים ואינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל.
