333
נוכח הוראת סעיף 7(א) לפקודת השטרות, מובן כי שיק שהוספו בו המילים “לא עביר” לא יהיה ניתן להעבירו לאחר, שכן העברתו נאסרה במפורש. זאת, במובחן משיק שהוספו בו המילים “לא סחיר”, שעל פי הוראת סעיף 81 לפקודת השטרות יש במילים אלו לשלול את תכונת הטהירות של השיק אך לא את עבירותו. מן הראוי להדגיש, כי רבים מאנשי העסקים והגזברים המוציאים תחת ידיהם עשרות שיקים בכל יום, אינם מודעים כלל לאבחנה זו שבין שיק “לא עביר” במובחן משיק על גביו הם מוסיפים את המילים “לא סחיר” וסבורים בטעות, כי המלים “לא סחיר” מגבילות גם את עבירותו של השטר ולא רק את טהירותו ולא היא, שכן שיק שצויין על גביו “לא סחיר” ניתן גם ניתן להעביר את הזכות הגלומה בו לאחר, אלא שזה האחרון לא יהנה מתכונת הטהירות של השיק.
נוכח הוראת סעיף 7(א) לפקודת השטרות, ניתן להגביל את עבירותו של שיק, לא רק על ידי הוספת מלים על גבי השיק האוסרות את העברתו במפורש כגון המלים “לא עביר” כאמור, אלא גם על ידי הוספת מלים אחרות בשיק “המורות על כוונה שהשיק לא יהיה עביר”.
כך למשל, אם צויין בשיק “שלמו לשמעון בלבד”, אזי אך ורק שמעון יוכל לתבוע את המושך לפרוע את השיק ושמעון לא יכול להעבירו לאחר, שכן מושך השיק הורה לבנק לשלם את תמורת השיק לשמעון בלבד ומכאן אנו למדים על כוונת הצדדים שהשיק לא יהיה ניתן להעברה לאחר.
בע”א 467/59 הירש נ’ זוננבליק, פ”ד יד 502 נפסק כי שיק שהנוסח המודפס שלו היה “שלמו לראובן או לפקודתו” ומחקו ממנו את המלים “או לפקודתו”, אין בכך כל הגבלה על הסחרות (לא על הטהירות ולא על העבירות).
בע”א 24/67 איגלברג נ’ זיכרברוד, פ”ד כא (2) 33 נדון שיק שהיה מודפס על גביו “שלמו לפקודת שמעון” ומושך השיק הוסיף לאחר מכן בכתב ידו את המילה “בלבד”, כך שעל גבי השיק הופיע בסופו של דבר הנוסח “שלמו לפקודת שמעון בלבד”. נפסק, שזהו נוסח עם דו-משמעות וסתירה פנימית, שכן המלה “לפקודת” מורה על כוונה שהשטר יהיה סחיר ושהבנק יפרע את הסכום הנקוב בשיק לכל מי שלפקודתו יוסב השיק, בעוד שהמלה “בלבד” מורה על כוונה שהשטר לא יהיה ניתן להעברה. בית המשפט קבע שם כלל לפיו, אם יש ספק מבחינת המשמעות הולכים לטובת הסחרות. לפיכך, במקרה זה נפסק שהמילים “שלמו לפקודת שמעון בלבד” אין בהן כדי לשלול את עבירותו או את טהירותו של השיק, שנותר סחיר לכל דבר ועניין.
התוצאה הנובעת מצירוף ההלכות שנקבעו בעניין הירש ובעניין איגלברג הנ”ל היא, שעל מנת למנוע את סחרותם של השיקים המודפסים על ידי הבנקים כמקובל כיום, יש למחוק מהשיק את המילה “לפקודת” ולהוסיף את המילה “בלבד” לאחר ציון שם האדם שלפקודתו ניתן השיק. זאת, הואיל ובניגוד לטעות שכיחה בציבור, מחיקת המילה המודפסת בשיק “לפקודת” ללא הוספת המלה “בלבד” לאחר שם האדם לפקודתו ניתן השיק, או הוספת המילה “בלבד” כשלעצמה כאמור ללא מחיקת המלה המודפסת “לפקודת” אינם מגבילים כהוא זה את סחרותו של השיק ומושך השיק יהיה חשוף לתביעתו של צד ג’ שהשיק הוסב לו בתמורה ובתום לב, גם אם למושך השיק טענות הגנה טובות כנגד מי שלפקודתו נמשך השיק לכתחילה.
דרך שכיחה נוספת להגבלת עבירותו של שיק היא בציון “למוטב בלבד” על גבי השיק. יצויין, כי אפילו בתי המשפט התחבטו בשאלה מה משמעותן של המילים “למוטב בלבד” המצוינות על גבי שיקים רבים בשוק. שאלה זו הוכרעה בע”א 1560/90 ציטיאט נ’ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ, פ”ד מח (4) 498, בו נפסק בדעת הרוב ששיק שצוין על גביו “למוטב בלבד” הנו שיק שאין בו עבירות (וממילא אין בו טהירות). זאת, בניגוד לדעתו החולקת של כב’ השופט ברק שסבר בדעת מיעוט ששיק כאמור אמנם אינו בעל תכונה של טהירות אך הוא עביר.
למותר לציין, כי רבים בציבור הרחב אינם מודעים כלל לסיכון הכרוך במשיכת שיקים סחירים וגם אלו המודעים לסיכון זה, אינם בקיאים בפרטי הדינים הנוגעים להגבלת סחירותם של השיקים הנזכרים לעיל. לפיכך, לא יפלא אפוא, כי רבים הם הנדרשים בסופו של יום ליתן את הדין על העדר הקפדה על דינים אלו וחבל שכך.
עו”ד ארז יצחקי ממשרד נתן מאיר ושות’, מתמחה בדין האזרחי-מסחרי, בהכוון תעסוקתי למשפטנים ומשמש עוזר הוראה באוניברסיטת בר-אילן. עו”ד יצחקי מתנדב בתנועה למלחמה בעוני בישראל (הל”ב).
כל המידע הכלול במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית ו/או אחרת המסתמכת על הדברים האמורים.
Add Comment