123
14/03/2001
סחירותם של שיקים
מאת: עו”ד ארז יצחקי
שיקים עבירותם וטיהרותם # משמעות שרטוט קרוס # ההבדל שבין השרטוט “לא עביר”, “לא סחיר” ו-“למוטב בלבד”
שיקים הינם מסמכים סחירים, כאשר מתקיימים בהם תכונות הסחרות. מה הן תכונות הסחרות? לסחרות שתי תכונות מצטברות המכונות בספרו של כב’ השופט זוסמן על דיני שטרות, “סחירות מטריאלית” ו”סחירות פורמאלית” ובלשונו של כב’ השופט ברק, למסמך סחיר יש תכונה של “טהירות” ותכונה של “עבירות”.
מהי ה”עבירות”? העבירות היא היכולת להעביר לאחר בעלות בזכות המגולמת בשיק ע”י העברת ההחזקה הפיזית בשיק לאחר. מהי ה”טהירות”? הטהירות מאפשרת לנעבר לקבל זכות טובה מזו שהייתה למי שהעביר לידיו את השיק במידה והנעבר נתן כנגד השיק שנמסר לידיו תמורה ריאלית בתום לב, שאז יהנה הנעבר מתקנת שוק במובן זה, שהוא לא יהיה כפוף לטענות הגנה שונות שיכול להעלות מושך השיק כנגד הנפרע שהיסב את השיק לנעבר (המכונה בדיני השטרות “הנסב”), בין אם אלו טענות הגנה אובליגטוריות (כגון: טעות, הטעיה, עושק, כפיה, העדר תמורה, כשלון תמורה מלא או חלקי קצוב, קיזוז ועוד) ובין אם אלו טענות המתייחסות לפגם קנייני כלשהו בבעלות על השיק (כגון: טענת “יוס טרטי”, שמשמעה אני חייב לפלוני שהוא בעל הזכות הקניינית בשיק ולא לך שאינך בעל הזכות הקניינית בשיק).
לשון אחר, שיק סחיר הוא שיק בעל תכונה של עבירות ושל טהירות. רוצה לומר, שיק סחיר הוא שיק שהאוחז בו יכול להסב אותו לצד ג’ באופן שזה האחרון, לא יהיה כפוף לטענות הגנה כלשהן שיכול להעלות מושך השיק כנגד מסב השיק, במידה והנעבר יתן כנגד השיק תמורה ריאלית בתום לב.
נוכח האמור, מובן כי אין טהירות ללא עבירות, אך לא כל שיק עביר הנו בהכרח גם טהיר כפי שיבואר להלן.
תכונת הטהירות של השיק הנה בבחינת “חרב פיפיות”. זאת, הואיל ומבלעדיה, סביר להניח, כי לא היו בנמצא תאגידים או בני אדם שהיו מסכימים לקבל שיק שהוסב לידיהם, שכן אז היו הנסבים מסתכנים באי פירעון של השיק בגין טענות הגנה שונות שיכול להעלות מושך השיק כנגד הנפרע שהיסב אותו לידיהם. מאידך, דברים שבכל יום במחוזותינו, שצרכנים קונים מוצרים שונים באמצעות שיקים סחירים דחויים שעד למועד אספקת הסחורה מוסבים על ידי המוכר לספקיו ואלו האחרונים במידה ונתנו תמורה ריאלית בתום לב כנגד השיק, יזכו בתביעתם השטרית כנגד הצרכנים ששלמו את תמורת הסחורה בשיקים דחויים, גם אם בפועל הצרכן לא קיבל את הסחורה לידיו מסיבות שונות (חדלות פרעון של המוכר וכיוצ”ב). מובן, כי מצב דברים זה הנו בלתי נסבל מבחינת הצרכנים.
כיצד אם-כן, ניתן להגביל את עבירות השיק ו/או את טהירותו כדי למנוע מצב בו יאלץ מושך השיק לפורעו לצד ג’ שהשיק הוסב לידיו, גם אם בפיו של מושך השיק טענות הגנה טובות?
ראשית וקודם לכל יובהר, כי רוב הציבור הישראלי אינו יודע את התשובה לשאלה זו לאשורם של דברים. זאת, מפני שרוב הציבור הישראלי לא מודע כלל לאפשרות שאם הוא מוציא תחת ידיו שיק סחיר, הוא עלול להיאלץ לפרוע אותו גם אם הסחורה לא תסופק לו כמובטח. בנוסף, מעבודתי עם אנשי עסקים, חשבים, גזברים, משפטנים ושאר גורמים עסקיים המודעים לבעייתיות שבמשיכת שיקים סחירים, למדתי כי רבים מהם, אינם בקיאים בהלכות שנפסקו ברבות השנים בשאלה כיצד הם יכולים להגביל את סחירותם של השיקים באופן שלא יאלצו לפרוע את השיק לצד ג’ שהשיק התגלגל לידיו חרף טענות הגנה טובות שיש למושכי השיק כנגד הגורם שהם מסרו לידיו את השיק מלכתחילה.
לדוגמא, טעות נפוצה בציבור הרחב היא המחשבה ששרטוט קרוס כשלעצמו על גבי השיק, די בו כדי לשלול עבירותו של שיק. יש לשרש מחשבה זו. שרטוט “קרוס” על גבי השיק כשלעצמו, אין בו כדי לשלול את עבירותו או את טהירותו של השיק. הקרוס נועד אך ורק למנוע מאוחז השיק את האפשרות לפנות לבנק ולפדות את השיק במזומן בו במקום ולאלץ אותו להפקיד את השיק בחשבון הבנק שלו ולגבות אותו באמצעות הבנק שבו מתנהל חשבונו. האם ומתי מומלץ לשרטט קרוס על גבי השיק? כאמור, האוחז בשיק ללא קרוס על גביו יכול לפדותו בבנק במזומן בו במקום שלא באמצעות חשבון הבנק שלו, באופן שהוא לא יותיר אחריו “טביעות אצבע” ולא ניתן יהיה לזהות מי פדה את השיק במידה וזה נגנב מידי בעליו החוקיים. לפיכך, כדי למנוע גניבות שיקים מומלץ להשתמש בשיקים משורטטים אותם לא ניתן לפדות במזומן, אלא אך ורק באמצעות חשבון בנק של המפקיד המהווה “טביעות אצבע” באמצעותם ניתן יהיה לאתר את הגנב.
נחזור ונשאל, כיצד אם-כן, ניתן להגביל את עבירות השיק ו/או את טהירותו כדי למנוע מצב בו יאלץ מושך השיק לפורעו לצד ג’ שהשיק הוסב לידיו, גם אם בפיו של מושך השיק טענות הגנה טובות?
בעניין זה עוסק סעיף 7(א) לפקודת השטרות הקובע בהתאם לפרשנותו בפסיקת בתי המשפט, כי תישלל מהשיק תכונת העבירות כאשר בשיק יש “מילים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשיק לא יהיה עביר”.
Add Comment