מונדיאל 2006

אפרופו מונדיאל: כיצד יש לבעוט נכון פנדלים?

0
0

מחקר שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון קובע: אין סיכוי לעצור כדור שנשלח בעוצמה בדיוק לפינה העליונה של השער
אפרופו מונדיאל: כיצד יש לבעוט נכון פנדלים?
אפרופו מונדיאל: כיצד יש לבעוט נכון פנדלים? זידן מבקיע מול פורטוגל

מהי בעיטת ה-11 המושלמת? זוהי התעלומה המעסיקה מזה למעלה מ-30 שנה את פרופ’ מיכאל בר-אלי. הוא בדק יותר מ-300 בעיטות עונשין (פנדלים) מהארץ ומהעולם, במטרה לעמוד על התנהגות הבועט והשוער בעת ביצוע ה”פנדל”. מסקנתו החותכת: אין סיכוי לעצור כדור שנשלח בעוצמה בדיוק לפינה העליונה של השער. חד וחלק.

מכורסת המונדיאל, עם הפיצוחים והנשנושים למיניהם, זה תמיד נראה כל-כך פשוט; כדורגלן עומד במרחק 11 מטרים מול שער של שבעה מטרים ומולו רק השוער; אז למה, שואלים אוהדי אנגליה וארגנטינה, כשדמעה מאיימת לבצבץ מעיניהם, למה החטיאו כוכבי הנבחרת למפרד וג’רארד את הפנדלים מול פורטוגל ברבע הגמר של מונדיאל 2006? ולמה עשו זאת אז’אלה וקמביאסו הארגנטינים נגד גרמניה?

למפרד וג’רארד, אז’אלה וקמביאסו אינם לבד. הם חלק מרשימה נוצצת של כוכבים שהחטיאו פנדלים גורליים. בימים אלה, פורסם מחקר שנועד בין היתר לעמוד על סיבת הכישלונות המתמשכים הללו.

המושיע הפוטנציאלי של המחמיצים הוא פרופסור ישראלי לפסיכולוגיה, מיכאל בר-אלי, שביחד עם הכלכלן ד”ר עופר עזר, שניהם מבית הספר לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, החליטו להיכנס לנבכי תורת הפנדלים ויצאו משם עם כמה תובנות מרתקות ומסקנה חותכת אחת.

במהלך המחקר בנו פרופ’ בר-אלי ושותפיו למחקר טבלה המורכבת ממלבנים קטנים, אותיות לועזיות ומספרים, הנראית לרוב האנשים כסינית. הטבלה המשונה מחלקת את השער לחלקים קטנים, והיא חלק ממחקר אקדמי מתוחכם שבו מעורבות סטטיסטיקה, פסיכולוגיה וכלכלה, יחד עם תסכול של אוהד כדורגל ממוצע מהישוב.

ריקארדו; בעיטות ה-11 שנעצרו היו כולן שטוחות…

הבסיס למחקר, לו הייתה שותפה גם הפסיכולוגית פרופ’ אילנה ריטוב מביה”ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, היה חקר התנהגות השוערים, שדרכה נבדקה גם דרך קבלת ההחלטות של הבועטים.

“השאלה הראשונה ששאלנו הייתה, האם השוערים קופצים אולי ’יותר מדי’? האם על השוער לקפוץ בכלל לפינה בזמן ביצוע הבעיטה?” הצוות של בר-אלי בדק כ-300 בעיטות 11 ממשחקים מליגת העל בארץ ומצמרת הכדורגל העולמי, שנערכו בשנים האחרונות – כולל משחקי גמר של ליגת האלופות שהוכרעו בפנדלים (כגון; יובנטוס-מילאן והתמודדות באיירן מינכן-וולנסיה) ואליפויות עולם ואירופה.

בר-אלי; “גילינו שהתפלגות הבעיטות הינה שונה מהתפלגות הקפיצות של השוערים.

בעוד שהשוערים קפצו בכ-95 אחוז מהבעיטות, כ-31 אחוז מהבעיטות הלכו למרכז השער”. בשלב זה, פנו בר-אלי וצוותו לחקור את כיווני הבעיטה וגילו להפתעתם, כי כיוון הבעיטה – למרכז השער או לפינות – אינו משפיע על סיכויי העצירה של הכדור ע”י השוער.

פרופ’ בר-אלי. בדק יותר מ-300 פנדלים מהארץ ומהעולם

לעומת זאת, כאשר בדקו את מימד הגובה, התגלתה מסקנה מרתקת; “הסטייה מהמרכז אינה משפיעה על סיכויי ההבקעה או על סיכויי עצירת הכדור, אבל גובה הבעיטה הינו קריטי”, מדגיש בר-אלי.

“כל הבעיטות שנבעטו לאזור הגבוה של השער; הובקעו! כלומר, בעיטה מדויקת לגובה – במיוחד לפינות השער הגבוהות – מקנה למעשה 100 אחוז סיכוי להבקיע וזה מדהים”.

לדברי בר-אלי, המחקר מצביע על כך, שלשוערים אין סיכוי של ממש להגיע לפינות הגבוהות של השער; “כ-95% מהשוערים קופצים לפינות הנמוכות בזמן הפנדל;

מכאן נובע, שכל הבעיטות המדויקות לפינות הגבוהות ייכנסו לשער ללא כל בעיה.

גם אם יחליט השוער לעמוד במקום ולא לקפוץ, יוכל כנראה לעצור כדור שייבעט גבוה למרכז, אך לא לפינות השער הגבוהות”.

כפי שראינו, לאחרונה, בעיטות ה-11 שנעצרו ע”י להמן הגרמני (כולל בחצי גמר גביע האלופות מול ריקלמה הארגנטיני) וריקארדו הפורטוגזי היו כולן שטוחות ולמעשה – כפי שמראה הסטטיסטיקה – יש לשוערים סיכוי לא רע (כ-20% בקירוב) לעצור פנדלים שנבעטים לפינות הנמוכות.

בעקבות המסקנה הזו, תוהה פרופ’ בר-אלי מדוע לא מלמדים ומאמנים את הכדורגלנים לבעוט באופן שיטתי לפינות הגבוהות של השער, כפי שהיטיבו לאחרונה לעשות, למשל, טוטי האיטלקי ורונלדו מפורטוגל.

“כ-95% מהשוערים קופצים לפינות הנמוכות בזמן הפנדל

מומחי כדורגל מישראל, גרמניה, טורקיה וסין, שעימם שוחח בנושא, הסבירו לו שרוב הכדורגלנים פשוט פוחדים לבעוט לפינות הגבוהות, בגלל שהם חוששים מן הסיכון שבהחטאה.

“יחד עם זאת מתברר, שקיים גם סיכון בלתי מבוטל כאשר בועטים נמוך”, גורס בר-אלי.

בר-אלי, סבור, כי המאמנים לא מקפידים בדרך-כלל לאמן את הפנדליסטים לכוון באופן שיטתי לעבר החיבורים, אלא מאפשרים להם לבעוט ללא הכוונה על-פי מודל אופטימלי ברור שכזה.

מעבר לכך גורס בר-אלי, כי הכדורגלנים לא עוברים בדרך כלל הכנה פסיכולוגית ראויה על מנת להתמודד בהצלחה עם הלחץ הכבד הכרוך בביצוע בעיטה גורלית; “הפסיכולוגיה גורסת שצריך לאמן היטב בועטי פנדל תחת לחץ; תוצאת הבעיטה תלויה בראש ובראשונה בבועט ולא בשוער וזה יוצר לחץ אדיר על הבועט.

לעומת זאת, לשוער אין כמעט מה להפסיד, אלא רק להרוויח מהמצב, שכן סיכוייו לעצור את הכדור נמוכים יחסית מלכתחילה” הוא אומר; “גם בכדורסל מאמנם לזרוק קליעות עונשין תחת לחץ”.

“אני יכול לסכם את המחקר בהמלצה פשוטה לבועטי הפנדלים; לבעוט לחיבורים ולהתאמן על כך הרבה ונכון”, קובע בר-אלי נחרצות.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

מרכינים ראש לזכר 25,420 חללי מערכות ישראל

לאתר יום הזיכרון לחץ כאן

טקס יום הזיכרון בהיכל יד לבנים 2025

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל

נר לזכר לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי צהל הדלקת נר לזיכרם| עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
יום הזיכרון לחללי צהל הדלקת נר לזיכרם

הטקס בכותל המערבי יום הזיכרון 2025

תפילה ליום העצמאות 76

“שירים לזכרם בכנסת” – אירוע הזיכרון הלאומי 2025

דילוג לתוכן