מחקרי רפואה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה שופך אור על הקשר בין שמיעה וראייה

0
0

מערכת השמיעה באדם “מדווחת” למערכת הראייה על מסרים שקלטה
מחקר חדש שופך אור על הקשר בין שמיעה וראייה. פרופ’ קרני

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מוכיח את הקשר בין שמיעה וראייה. המחקר הוכיח שמערכת השמיעה “מדווחת” למערכת הראייה על מסרים שקלטה.

במחקר שנערך ע”י פרופ’ אבי קרני מהמרכז הבינתחומי לחקר המח וההתנהגות אוניברסיטת חיפה נתבקשו הנחקרים לקרוא מלים מסוימות ונמצא שקריאתן הושפעה משמיעתן. השפעה זו מתחילה כבר ברמות העיבוד המוחי הבסיסיות ביותר כך שברור שהעיבוד במערכת הראיה מושפע מהתנסויות ספציפיות של מערכת השמיעה.

המחקר שנערך יחד עם תלמידת המחקר אנה סטרקין ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת חיפה, בשיתוף פרופ’ צביה ברזניץ מאוניברסיטת חיפה וד”ר תמי קושניר מהמרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא בתל-השומר, בדק כיצד מושפע העיבוד הראיתי (קריאת מילים) על ידי התנסות קודמת של שמיעת מילים.

הדבר נעשה הן ברמת הביצוע ההתנהגותי והן ברמת העיבוד המוחי, תוך שימוש בדימות הפעילות העצבית במוחם של המשתתפים בעזרת מכשיר MRI.

“ביצענו שתי סדרות של ניסויים” – הסביר פרופ’ קרני; “בניסוי הראשון הנבדקים קראו רשימת מילים וביצעו מטלה מסוימת הקשורה אליהן ולאחר כחצי דקה הם קראו את אותה רשימה וביצעו שוב את המטלה. בדקנו את ההבדלים בפעילות במוח ובמהירות התגובה בין הפעם הראשונה והשנייה וכצפוי בפעם השנייה המטלה בוצעה מהר יותר והפעילות במח פחתה. הניסוי השני היה זהה לראשון, למעט שינוי אחד – רשימת המילים הושמעה לנבדקים לפני שקראו אותה לראשונה…”.

העיבוד במערכת הראיה מושפע מהתנסויות ספציפיות של מערכת השמיעה

החוקרים שיערו שאם שמיעת מילים משפיעה על קריאתן, ההבדל בין הקריאה הראשונה והשנייה לאחר שמיעת המילים יקטן או יעלם– וכך היה. “הממצאים מוכיחים שמערכת השמיעה ’סייעה’ למערכת הראייה לערוך היכרות ראשונית עם המילים לפני קריאתן” – אמרו החוקרים וציינו ממצא נוסף לפיו שמיעת רשימת מילים אחת אינה משפיעה על קריאת רשימת מילים שונה.

תוצאה זו מעידה שמערכת הראיה מגיבה באופן יעיל יותר רק לאותן מילים שהושמעו בעבר הקרוב.

לדברי פרופ’ קרני, במחקרים קודמים הוכח שבמוחם של נבדקים שנולדו עיוורים, מישוש (“קריאת”) טקסט בכתב ברייל עשוי להפעיל את קליפת המוח הראיתית ובדומה לכך, בנבדקים שהם חרשים מלידה נמצא שקריאת טקסט עשויה להפעיל אזורים בקליפת המוח שהתמחותם הינה עיבוד אינפורמציה שמיעתית.

“ממצאים אלה העידו, כי בהינתן חסך תחושתי קשה, מלידה, מסוגלים אזורי מוח שמיועדים לעבד אינפורמציה חושית – מסוג נתון לעבד אינפורמציה מחוש אחר. המחקר החדש מוכיח שגם בקרב אנשים בריאים, שראייתם ושמיעתם תקינה, קיים תהליך דומה”, סיכם.

תוצאות המחקר הוצגו ביום עיון בינלאומי בנושא השימוש במימדים אלקטרו פיזיולוגיים בעיבוד של מידע שפתי באוניברסיטת חיפה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן