מסייעת להגיע לפתרון מוסכם על חלוקת המים ממקורות משותפים ■ הרעיון ביסוד המערכת לסיוע במשא ומתן, הוא הכרה במטרות החורגות מן הפתרון הכלכלי בלבד ובהיות המשא ומתן תהליך רב שלבי.
הטכניון; פותחה מערכת ממוחשבת לניהול מו”מ בין מדינות על משאבי מים
חוקרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ומכון גרנד לחקר המים, פיתחו מערכת ממוחשבת, אשר תסייע למדינות לנהל משא ומתן על מקורות מים משותפים. המערכת פותחה במסגרת עבודת הדוקטורט של לאה קרונבטר, בהנחייתו של פרופסור אורי שמיר.
“בשלב הראשון מסייעת המערכת לכל צד לזהות ולסדר את מטרותיו ואת מערכת ההעדפות שלו” – מסבירה ד”ר קרונבטר, העוסקת כיום בפיתוח מודלים תומכי החלטות בחברת “מקורות”. “לא רק מטרות הצדדים במשא ומתן, אלא גם מטרות של כל צד יכולות להתחרות זו בזו, שכן הן משקפות מימדים שונים כמו כלכלה, סביבה, חברה ויחסים בינלאומיים.
אפילו לאמוציות יש חלק נכבד במערכת השיקולים של כל משתתף. בשלב השני המערכת מאזנת אינטרסים מנוגדים של שני הצדדים, על ידי חיפוש פתרונות המועדפים על ידם. היא עושה סימולציות אשר מאפשרות להם להגיע ללפתרונות יצירתיים.
בשלב השלישי היא מזהה את הפתרון הטוב ביותר. בכל שלב ושלב ניתן לחזור לאחור ולהתחיל מחדש, שכן הצדדים לומדים ומשנים עמדות במהלך המשא ומתן”.
ד”ר קרונבטר, מוסיפה, כי המערכת מאפשרת לצדדים לבצע, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה, סימולציות של פתרונות שונים למשא ומתן וניתוח השלכותיהן על כל אחד מהצדדים. כך מעלה המערכת את רמת היצירתיות של המשתתפים במשא ומתן בחיפוש אחר פתרונות יעילים ומשפרת את איכות התקשורת ביניהם. היא מסוגלת לזהות את הפתרון הטוב ביותר, מהסתכלות על מטרותיהם כולן. תהליך המשא ומתן מתבצע בשלבים, ושביעות הרצון של הצדדים משתפרת באופן הדרגתי משלב לשלב.
פרופסור שמיר חבר בצוות המשא ומתן של ישראל עם שכנותיה בנושא המים משנת 1992 והשתתף בניסוח ההסכמים עם ירדן ועם הפלשתינאים. הוא זיהה את הצורך במערכת ממוחשבת לניהול משא ומתן על משאבי מים, לאחר שהשתתף בפרוייקט בניית כלי להקצאה אופטימלית כלכלית של מים במזרח התיכון.
המערכת מאפשרת באופן עצמאי או בשיתוף פעולה, סימולציות של פתרונות שונים למשא ומתן
לדבריו, הרעיון ביסוד המערכת לסיוע במשא ומתן, הוא הכרה במטרות החורגות מן הפתרון הכלכלי בלבד ובהיות המשא ומתן תהליך רב שלבי. “מטרתנו הייתה לפתח מערכת שתסייע לצדדים להתקדם ממיקוח חלוקתי של ’משחק סכום אפס’, המבוסס על דרישת זכויות או כוח, או אפילו על הקצאה אופטימלית כלכלית בלבד – לכיוון משא ומתן אינטגרטיבי ורב מטרתי, אשר יוביל את הצדדים לפתרון המועיל לכל המעורבים (win-win solution)”, הוא מסביר.
המערכת, המבוססת על תורת המשחקים, תורת המשא ומתן ואופטימיזציה כלכלית, עושה סימולציה של מערכת המקורות ומערכת ההובלה המקשרת בין מקורות מים לצרכנים; חקלאות, תעשייה ועיר, ולוקחת בחשבון את כל העלויות, את התנאים הפיזיים (כמו הידרולוגיה וצנרת) ואת דרישות הצרכנים.
במהלך המחקר והפיתוח נערכו סימולציות עם אנשי מים ישראלים ופלשתינאים, מגשרים מקצועיים וסטודנטים לתואר ראשון ושני בטכניון.
המערכת הוצגה כבר בכנס בינלאומי בנושאי מים שנערך בונציה ועוררה ענין רב. ניתוח תוצאות הסימולציות הראה, כי היא יעילה בשלושה מובנים;
1. ניתן להגיע באמצעותה לתוצאה טובה יותר בכך שלא נשארו על שולחן המשא ומתן רווחים לא ממומשים.
2. המשתתפים היו מרוצים הן מהתהליך והן מהתוצאה.
3. המערכת מצביעה על פתרונות לניהול יעיל של מים בכל האיזור.
Add Comment