את המחקר ביצעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ■ פרופ’ עודד שוֹסֵיוֹב, מעורכי המחקר; “ניסויים שבוצעו בחלבון, הראו שהוא בעל פוטנציאל אנטי סרטני מרשים. הממצאים עוררו עניין רב בכינוסים בין-לאומיים ובקרב גורמים מסחריים”.
ניסויים בהשבחת פירוֹת הובילו לגישה חדשה לעיכוב תאי סרטן. שוֹסֵיוֹב
מחקר ניסויי שנועד להשבחת פֵּרוֹת מאכל הוביל חוקרי חקלאות באוניברסיטה העברית לפריצת דרך חדשנית ומבטיחה של טיפול תרופתי לעיכוב גדילה והתפשטות של תאי סרטן בבעלי חיים ובבני אדם.
הגישה החדשנית בחקר הסרטן דוגלת בחיסול התאים המסרטנים מבלי לפגוע בתאים הבריאים ובלא תופעות לוואי חמורות של הטיפולים המקובלים כמו; הקרנות וכימותרפיה. על פי אסטרטגיה זו מבודדים את הגידול הסרטני ממקורות המזון והחמצן שלו ומונעים בתוך כך מן התאים להתפשט אל מחוץ לגבולות הגידול וליצור גרורות.
לתפנית המחקרית אחראי צוות חוקרים מהפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה בעיר רחובות: פרופ’ עודד שוֹסֵיוֹב, ד”ר לְבָבָה רויז, ד”ר פטריסיה סמירנוף וד”ר בטי שוורץ. ממצאי המחקר, פורסמו באחרונה בכתב העת Cancer של האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן.
החוקרים התבססו על פעילותו של ACTIBIND, חלבון המופק מפטריית העובש השחור Aspergillus niger הידועה כמקור למגוון אנזימים חיוניים בתעשיית המזון והביוטכנולוגיה.
בצמחים נקשר חלבון זה לאַקְטִין, מרכיב עיקרי בשלד התא, ומעכב צמיחה של נחשוני אבקה האחראים לתהליכי הפריה בצמחים.
בעוד החוקרים מהאוניברסיטה העברית מתעניינים בפעילותו של ACTIBIND במיזם להשבחת פֵּרוֹת מאכל, התגלה RNaseT2, המקביל האנושי של חלבון זה.
התברר שגם הוא נקשר לאַקְטִין בתאים יוצרי שלוחות, כמו תאים המרפדים את דופן כלי הדם ואחראים ליצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) אל תוך הגידולים.
ניסויים בבע”ח הדגימו יכולת ה-ACTIBIND לעכב התפתחות גידולים סרטניים
באמצעות עצירת הספקת הדם לגידול, ACTIBIND מונע מהתאים הסרטניים להינתק מהגידול אל תוך זרם הדם וליצור עוד גרורות. יתְרון נוסף הוא שACTIBIND אינו רעיל לתאים בריאים ולכן הסיכון לתופעות לוואי יורד משמעותית.
בניסויים בתרביות תאים שנלקחו ממגוון של סרטנים מוצקים כמו; סרטן המעי הגס, סרטן השד והשחלות ומלנומה, העלאת רמת ה-ACTIBIND הורידה את יכולתם של התאים ליצור גידולים סרטניים.
ניסויים נוספים בבעלי חיים הדגימו את היכולת של ACTIBIND לעכב התפתחות של גידולים סרטניים, הופעת גרורות והתפתחות כלי דם בגידולים.
פריצת הדרך המחקרית הניבה מחקרים נוספים. התברר שACTIBIND משתייך למשפחה של אנזימים שנציגיה כבר נמצאו במגוון אורגניזמים כולל בגוף האדם. במהלך סיום מיפוי הגנום האנושי התגלה, כי RNaseT2, המקביל האנושי של ACTIBIND, ממוקם בכרומוזום מספר 6.
“קבוצת המחקר שלנו, הצליחה בשיטות של הנדסה גנטית לייצר כמות מספקת של החלבון האנושי” – אומר פרופ’ עודד שוֹסֵיוֹב, מעורכי המחקר; “ניסויים שבוצעו בחלבון, הראו שהוא בעל פוטנציאל אנטי סרטני מרשים. הממצאים עוררו עניין רב בכינוסים בין-לאומיים ובקרב גורמים מסחריים”.
“שני החלבונים, הפטרייתי והאנושי, מייצגים דור חדש של תכשירים מהשורה הראשונה לטיפול בסרטן”, אומרים החוקרים.
Add Comment