אלפי שקלים משקיעים הורים בילדיהם הסובלים מלקויי למידה. כללי משרד החינוך פוגעים בהישגים; עפ”י תקנות משרד החינוך, עוברים מדי חמש שנים, כל המאובחנים כלקויי למידה אבחון מחדש על מנת לבחון את מצבם ויכולתם להתמודד עם חומרים לימודיים ברמות שונות.
נתניה; משרד החינוך מכשיל לקויי למידה
“מי שמשקיע שוקע” – אומרת בקול מלא ייאוש שרית (שם בדוי), תלמידת כיתה י’ באחד מבתי הספר התיכוניים בעיר. “בתור לקוית למידה אובחנה בגיל צעיר, הבנתי שעליי להתאמץ יותר מכולם, נרשמתי לחוגים, מורים פרטיים ומה לא. עכשיו מגיע משרד החינוך ויורק לי בפרצוף”.
בישראל, רשומים כיום יותר משלוש מאות אלף תלמידים המאובחנים כלקויי למידה ברמות שונות ובהם; דיסגרפייה, דיסלקציה, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ולקויות נוספות.
בעשור האחרון, עם התגברות המודעות למקורם הביולוגי ולעתים התורשתי של קשיים השונים בהם נתקלים תלמידי ישראל במהלך לימודיהם, גילו הורים רבים את שיטת האבחון המקלה המאפשרת להם, לאחר תשלום של אלפי שקלים, ליהנות מהקלות שונות ומגוונות לילדיהם המשפרות בחלק מן המקרים את ציוניהם באופן ניכר.
“הובחנתי בגיל מאוחר יחסית ולאחר שכבר חשבתי שאני פשוט מטומטמת”, אומרת שרית ומוסיפה; “לקחו אותי הוריי בכיתה ז’ למאבחנת שאבחנה אותי כבעלת הפרעת קשב וריכוז קשה במיוחד, המשפיעה על ציוניי בצורה בולטת. לא הסתפקתי בהקלות שניתנו לי ופשוט הלכתי לכל קורס שעזר לי לשפר את יכולות הלמידה שלי”.
“נעזרתי במורים פרטיים, כמה שרק יכלו הוריי להרשות לעצמם מבחינה כלכלית ובסוף ראיתי באמת תוצאות. היום אני עומדת על ממוצע 85 וכולם מרוצים. פתאום מגיעים אלי ממשרד החינוך ורוצים שאעבור אבחון מחדש ושוללים לי את ההקלות במבחני הבגרות, רגע לפני שאני נבחנת וכל זה בגלל שלדעתם הציונים המצוינים שלי, שהושגו לאחר השקעה עצומה, מעידים על כך שאני לא לקוית למידה” – מציינת שרית בעצב.
על-פי תקנות משרד החינוך, עוברים מדי חמש שנים, כל המאובחנים כלקויי למידה אבחון מחדש על מנת לבחון את מצבם ויכולתם להתמודד עם חומרים לימודיים ברמות שונות.
כך נוצר מצב בו תלמיד לקוי למידה, אשר נהנה במשך שנות לימודיו מהקלות שונות, נאלץ, במידה ועל-פי האבחון החדש חל שיפור במצבו, לחזור למצב הקודם ולוותר על ההקלות.
רוב ההורים לא שולחים את ילדיהם לשיעורי הוראה מתקנת
“כל הורה שהילד שלו עצלן ורובץ מול הטלוויזיה או המחשב כל היום, מחליט שהבן שלו הוא הגאון התורן ופשוט עדיין לא גילו זאת” – אומרת מורה ותיקה, בתיכון בעיר; “יש תלמידים שפשוט חבל לערוך להם את המבחן, משום שהוא פשוט מאבד מהיכולת שלו לבחון באופן רציני את יכולותיו של התלמיד.
ההורים בישראל מחנכים דורות שלמים של ילדים שחלקם כלל לא צריך את ההקלות, לעצלנות ולוויתור עצמי”.
“מרבית ההורים לא שולחים את ילדיהם לשיעורים של הוראה מתקנת או אסטרטגיות למידה ובכך פוגעים בסיכוייהם להתקדם לימודית ואלה שכן משקיעים פשוט מפסידים וחוזרים למצב הקודם” אומרת מנהלת בית ספר פרטי בעיר.
“ההוראה המתקנת מאפשרת לתלמיד להתגבר על חלק מן הבעיות בהן מאובחנים תלמידים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. ברגע שתלמיד לקויי למידה מורגל להבחן בצורה מסוימת, כל שינוי בדרך עבודתו הורס כל צעד חיובי שאי פעם עשה. לעיתים נדמה, שמשרד החינוך, בבירוקרטיה הקיימת ובדרך המחשבה המקובעת שלו, יותר מזיק מאשר מועיל” – הוסיף המנהל.
ממשרד החינוך, נמסר, בתגובה, כי; “בשל הצורך להקפיד על ערכי השוויון ושמירה על תוקף הבחינות, המועצה הפדגוגית של בית הספר, סוברנית להחליט לגבי התאמות שניתנות לתלמידים במבחנים פנימיים וכן התאמות במבחנים חיצוניים ברמה 1 וברמה 2 הכוללים בין היתר; הארכת זמן והתעלמות משגיאות כתיב”.
עוד נמסר בתגובה לשאלות שמואל נהון כתב קול השרון, כי; “בהתאמות ברמה 3 (מבחן בע”פ, מבחן מותאם והמרת המבחן במתמטיקה למקצוע מדעי אחר), ישנה ועדה מקצועית במשרד אשר בוחנת באופן מעמיק כל מקרה ומקרה.
במשרד החינוך מוסיפים, כי; “שיקולי הדעת מתבססים על מספר פרמטרים רב יותר, הכוללים גם את חוות הדעת המקצועית של המאבחן הפרטני, אשר מהווה חלק מההקשר הרחב של הלקות ובחירת ההתאמה.
תמונה רב ממדית זו כוללת פרמטרים אשר חלקן קשורים באופי, סוג וחומרת הלקות וחלקם קשורים בתלמיד עצמו ואשר באים לידי ביטוי בתפקודו היומיומי” קובעים במשרד החינוך.
Add Comment