עמדת בנק ישראל שבה ועולה בנוגע ליישום הוראת מסגרות האשראי בשל הביקרות על הסברה לקויה.
בנק ישראל; אין צורך או הצדקה, לדחות את יישומה של הוראת מסגרות האשראי
בנק ישראל, מבהיר; הוראת מסגרות האשראי (325) נחוצה וחשובה למשק ואין כל סיבה לדחותה. היא נועדה להסיר אי וודאות קשה אשר קיימת כיום בקרב הלקוחות באשר לכיבוד הבנק את חיוביהם, להסדיר את הניהול הבנקאי התקין ולשפר את מוסר התשלומים במשק.
יואב להמן, המפקח על הבנקים; “אין צורך או הצדקה, לדחות את יישומה של ההוראה, שכן אין סיבה שיישומה אכן יגרום ללקוחות הבנקים קשיי מימון. זאת בפרט לאור העובדה, כי בהזדמנויות שונות, בכתב ובעל פה, הבהירו הנהלות הבנקים, כי בכוונתן להישמר מלפגוע בלקוחות אגב יישום ההוראה”
הוראה 325 בעניין מסגרות האשראי נחוצה וחשובה למשק. היא נועדה להסיר אי וודאות קשה אשר קיימת כיום בקרב הלקוחות באשר לכיבוד הבנק את חיוביהם, להסדיר את הניהול הבנקאי התקין ולשפר את מוסר התשלומים במשק.
הנוהג הקיים בישראל, של פעילות בחשבונות העו”ש תוך חריגות מתמידות מהמסגרות אינו מקובל בעולם, ויש לו שני חסרונות מהותיים מנקודת מבטו של הלקוח;
האחד – הלקוח משלם ריבית חריגה גבוהה מאוד. אשראי בחריגה מהמסגרת הוא כמעט תמיד היקר ביותר במערכת הבנקאית. למעשה, ניהול חשבון בחריגה מתמדת ממסגרת האשראי דומה לקבלת הלוואה ללא מועד פירעון מוגדר, אולם הריבית על הלוואות נמוכה משמעותית מהריבית החריגה. חלק ניכר מהלקוחות לא היה כלל מודע לגובה הריבית שהוא שילם.
השני – במצב הנוכחי אין כל וודאות שהבנק ימשיך לכבד את הצ’קים הנמשכים על החשבון בחריגה ושאר חיובים המבוצעים בו. החזרת חיובים בשל חוסר כיסוי כרוכה בתשלום עמלות לבנק, והוצאת נוספות, וכן עלולה לגרום ללקוח אי נעימות, אי עמידה בהתחייבויות, ואף לחשוף אותו לתביעות. החזרת צ’קים מחוסר כיסוי עלולה אף להוביל להגבלת חשבון על פי חוק שיקים ללא כיסוי. חוסר וודאות מובנה זה מוביל למצב של תלות בפקידי הבנק ותקלות שנגרמו עקב היעדרות זמנית של פקיד זה או אחר, או עקב תחלופה של מנהלים בסניפים.
בעיות אלה ואחרות מתעוררות במצב של חריגה ממסגרת האשראי המאושרת ולא במצב של ניהול החשבון בתוך המסגרת. אנו מאמינים כי החלת ההוראה תפתור את הבעיות המוזכרות.
חשוב להדגיש; ההוראה בשום אופן לא מכריחה את הלקוח או את הבנק להקטין את “המינוס” – החלטה זו נשארת גם בעתיד בידי הלקוח והבנק. ההוראה גם לא מחייבת בנק להחזיר צ’ק או חיוב אחר – גם החלטה זו נשארת בידיו (הבנק רשאי להגדיל את המסגרת וכך יוכל לכבד את הצ’ק מבלי שתיווצר חריגה).
לפיכך, אין כל סיבה שעסק או משק בית כלשהו, ייפגע בכל הנוגע לזמינות האשראי שהבנק אישר לו עד כה בפועל, כתוצאה מהחלת ההוראה – אין בהוראה דבר המחייב בנק להקטין זמינות אשראי ללקוח כלשהו, ואם יבחר בנק משיקוליו לעשות כן, הרי שהוא יעשה זאת ללא קשר להוראה.
יואב להמן, המפקח על הבנקים מדגיש בהקשר זה; “אין צורך או הצדקה, לדחות את יישומה של ההוראה, שכן אין סיבה שיישומה אכן יגרום ללקוחות הבנקים קשיי מימון. זאת בפרט לאור העובדה כי בהזדמנויות שונות, בכתב ובעל פה, הבהירו הנהלות הבנקים, כי בכוונתן להישמר מלפגוע בלקוחות אגב יישום ההוראה”.
כזכור, פרסם המפקח על הבנקים, בשבוע שעבר, עמדתו בנושא אל הנהלות הבנקים בה דרש, כי ההנהלה תנחה את פקידיה שלא לפגוע בלקוחות העסקיים והפרטיים ולסייע להם לעבור בהדרגה את יישום ההוראה. יודגש, כי ההוראה נותנת בידי הנהלות הבנקים את האפשרות והכלים לפעול באופן גמיש כלפי לקוחותיהם.
המפקח להמן, הבהיר עמדתו, כי לקוח אשר הבנק אפשר לו לאורך זמן לנהל את חשבונו תוך חריגה ממסגרת האשראי, מבלי שמסר ללקוח התראה על כוונתו הממשית לבטל או להפחית את מסגרת האשראי, הרי שיש להתייחס לחריגה כזו כאל חלק בלתי נפרד ממסגרת האשראי של אותו לקוח.
הבנקים מצופים להעמיד בשלב המיידי ללקוחות כאלה, שהדבר דרוש להם, מסגרת אשראי זמנית, שתאפשר את המשך פעילותם התקינה כאמור לעיל, עד לירידה לרמת מסגרת האשראי שהבנק מוכן לאפשר להם, ולנהוג משנה זהירות בנושא זה, בכדי למנוע מהלקוחות נזקים, שעלולים להיות בלתי הפיכים.
כידוע, הבנקים כבר העמידו מסגרות באופן חד צדדי, לחלק לא מבוטל מלקוחותיהם, שלא הסדירו מסגרת בבנק, והם יוכלו לעשות כן גם ללקוחות שימצאו בחריגה ב-1 ביולי. יחד עם זאת עדיף ללקוחות שלא להסתמך על אפשרות זו, ולהסדיר בבנק מסגרת אשראי המתאימה לצרכיהם.
הסדרה יזומה על ידי הלקוח של המסגרת, תאפשר ללקוח לשפר את תנאי המסגרת ותמנע הוצאות מיותרות הכרוכות בהחזרי חיובים וצ’קים.
גם לקוחות אשר לא הצליחו להתמקח ולהשיג את התנאים המיטביים עבורם עד ה-1 ביולי, יוכלו לעשות זאת בהמשך, ואף לנצל את ההסדרים החדשים שנקבעו להקלת המעבר מבנק לבנק אם ימצאו תנאים משופרים בבנק אחר.
