כך מתריע פרופ’ אהוד שפניר ראש החוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים ע”ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה; “אדם שידו באה במגע עם תאים צורבים של מדוזה ונגע בעיניו יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה…”.
קיים סיכוי למדוזות קטלניות בחופי ישראל. צילם; סטיבן ברייטשטיין
“קיים סיכוי שאוניות של חברות ספנות שונות המגיעות לישראל ומשחררות כאן מי ים שנשאבו במקומות שונים בעולם לאיזון משקל הספינה , מביאות איתן גם הפתעות לא נעימות, דוגמת מדוזות קטלניות שקיימות בחופי אוסטרליה למשל ועלולות לגבות קורבנות” – אמר פרופ’ אהוד שפניר ראש החוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים ע”ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה.
לדבריו, של פרופ’ שפניר, גם תעלת סואץ שנפתחה לפני כ-140 שנה מאפשרת למינים שונים של בעלי חיים ימיים להגיע לים התיכון; “קרוב ל-400 מינים כבר הגיעו לחופינו, ביניהם דגים רעילים דוגמת השריונון המשולש” – אמר.
פרופ’ שפניר, המתמחה בביולוגיה ואקולוגיה ימית הסביר, כי המדוזות מגיעות לחופי ארצנו בשני גלים; “גל אחד מתחיל ביוני ומסתיים באוגוסט והגל השני, קורה בחורף, מתחיל בין החודשים ינואר-פברואר ומסתיים באפריל” אמר וציין, כי אורך חייה של מדוזה בוגרת הוא בערך שלושה חודשים וקצב הגידול שלה מדהים; “המדוזה גדלה מקוטר של מספר מילימטרים לקוטר מירבי של 70 ס”מ” אמר החוקר.
לדברי פרופ’ שפניר, המדוזה המוכרת לכולנו בישראל וייחודית לאזורנו, ’החוטית-הנודדת’ יכולה גם היא לגרום נזק לא מבוטל; “אדם שידו באה במגע עם תאים צורבים של מדוזה ונגע בעיניו יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה” אמר פרופ’ שפניר וציין שהצלקות שנשארות מצריבת מדוזה יכולות במקרים מסוימים להיות תמידיות.
_________
צילום תת-מימי של מדוזה חוטית נודדת גדולה יחסית וצוללים. צילום; סטיבן ברייטשטיין, המכון ללימודי ים, אוניברסיטת חיפה.
Add Comment