נקבע, כי התקיימו שני התנאים להיווצרות עוולת גניבת עין: קיום מוניטין וחשש סביר להטעיית הציבור.
פיצויים לחברת VOLVO (וולוו) בגין הפרת סימן מסחר וגניבת עין
ביהמ”ש המחוזי בת”א, קבל את טענת התובעות, אחת מיצרניות וולוו ומחזיקה בזכויות בסימן המסחר הרשום VOLVO , כי הנתבעים ייבאו ארצה ושיווקו חלקי חילוף מזוייפים, הנושאים את סימן המסחר VOLVO, תוך הפרת סימני המסחר של התובעות וגניבת עינם של צרכנים ובעלי מוסכים.
השופטת צפורה ברון, קבעה, כי כשעוסקים בשאלת הדמיון בין סימן מסחר לסימן הזהה לו, כמו במקרה דנן שבו המסננים של הנתבעים נושאים את סימן המסחר VOLVO של התובעות, בדיוק כפי שהוא מופיע על מסנני התובעות, אין צורך להוכיח הטעיה של הציבור באשר למקור הטובין לצורך ההפרה.
ועם זאת, גם אם נאמר, כי המדובר בסימני מסחר דומים ולא זהים, ועל כן, נפעיל את “המבחן המשולש” (מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין)…
השופטת ברון; חשש סביר להטעיית הציבור.
… נראה, כי נגיע לאותה תוצאה, לפיה קיים דמיון מטעה בין סימן המסחר הרשום VOLVO המופיע על גבי מסנני התובעות לבין הסימן המופיע על גבי מסנני הנתבעים, וכי אכן הופרו סימני המסחר של התובעות.
כן נקבע, כי התקיימו שני התנאים להיווצרות עוולת גניבת עין: קיום מוניטין וחשש סביר להטעיית הציבור.
במכלול השיקולים לקביעת גובה הפיצוי, ביניהם מספר ההפרות וחומרת ההפרה, נפסק, כי חברת און גל גור תשלם לוולוו פיצוי של 100 אלף שקל, וחברת ק.ג.נ. סחר תשלם לוולוו 35 אלף שקל.
בנוסף, ניתן צו מניעה כנגד הנתבעים.
א 2593/98, Akiebolaget Volvo נגד און גל בע”מ
____________
* הכותבת אורנית אבני-גורטלר, עו”ד, נמנית על צוות אתר המשפט הישראלי “פסקדין” באדיבותו הובאה ידיעה זו.
