– מדובר בתקופות של שפל כלכלי, התקיימה בישראל תופעת “הקשיחות כלפי מטה” של האשראי הבנקאי ■ בשנים הקרובות יוטמעו במערכת הבנקאות הישראלית עקרונות הסכם באזל II. עקרונות אלה, נועדו לשפר את הניהול והאמידה של סיכון האשראי בהשוואה להסכם באזל I מ-1988
אם ייושמו עקרונות באזל II ע”י מערכת הבנקאות הישראלית יוחרף צמצום היקף האשראי הבנקאי
“אם ייושמו עקרונות באזל II ע”י מערכת הבנקאות הישראלית על פי מדידה קצרה יחסית (שנתית למשל) של סיכוני האשראי, ולא על פי מדידה לאורך מחזור עסקים שלם, יוחרף צמצום היקף האשראי הבנקאי בתקופות של שפל כלכלי” זו המסקנה אשר עולה ממחקר שנכתב ע”י פרופ’ דוד רוטנברג ויואל הכט מיחידת המחקר בפיקוח על הבנקים.
המחקר מעלה את ההשערה, כי השפעת יישומן של עקרונות באזל 2 בישראל, צפויים להיות פרו-מחזוריים, כלומר; בתקופה של עליה בפעילות המשקית (גאות) תחול ירידה בהסתברות לחדלות פירעון של לקוחות הבנקים (שיפור בסיכון האשראי), כתוצאה מכך, תחול ירידה בדרישות להקצאת הון ועקב כך, הבנקים יוכלו לנתב יותר אשראי לציבור.
ההיפך יקרה בתקופות של שפל בפעילות המשקית. בתקופות שפל תחול עליה בהסתברות לחדלות פירעון הלקוחות (הרעה בסיכון האשראי), עליה בדרישות להקצאת הון עקב כך, ולכן הבנקים יתנו פחות אשראי לציבור.
תרשים מספר 1 המתאר קשרים צפויים אלו. ביצוע התרשים מתוך אתר בנק ישראל
את ההשערה בחנו החוקרים באמצעות מערכת משוואות סימולטניות הנשענות על מודלים להתנהגות בנק מסחרי בתנאי אי וודאות לתקופה; 1994-2005.
להלן הממצאים העיקריים של המחקר:
■ בעבר, בתקופת גאות במשק (עליה במחזורי עסקים) היקף האשראי גדל אולם בתקופות שפל במשק (ירידה במחזורי העסקים) היקף האשראי לא ירד כצפוי אלא אף עלה קלות. כלומר, בתקופות של שפל התקיימה בישראל תופעת “הקשיחות כלפי מטה” של האשראי הבנקאי.
■ תופעת הקשיחות כלפי מטה של האשראי הבנקאי בתקופות של שפל במשק הינה מפתיעה על רקע ממצא נוסף של העבודה המראה, כי בתקופות של שפל בפעילות המשקית, סיכון האשראי הבנקאי אכן עלה כצפוי.
■ חיזוק לקשר השלילי בין סיכון האשראי לבין הפעילות במשק קיבלו החוקרים לאחר שחישבו גם את ההסתברות לחדלות פירעון של פירמות בודדות שמניותיהן נסחרות בבורסה לני”ע בת”א על פני אותה תקופה.
■ החוקרים, צופים, כי אם ייושמו עקרונות באזל II ע”י מערכת הבנקאות הישראלית במדידת הסיכונים באופק זמנים קצר יחסית (שנה למשל), הדבר יעצים את הקשר הפרו-מחזורי ודפוסי ההתנהגות של הבנקים ישתנו בהתאם – צמצום היקפי האשראי בתקופות שפל, על רקע עליה בסיכון האשראי ודרישת הקצאה גבוהה יותר של הון.
■ מסקנות אלה מותנות, כאמור, בכך שחישוב סיכון האשראי על ידי הבנקים הישראלים, לצורך קביעת יחס ההון הנדרש ע”י בנק ישראל יתבסס על גישת נקודת הזמן (Point in Time) ולא על גישת חישוב סיכון האשראי שנעשה על פני מחזור עסקים שלם (Through The Cycle).
כידוע, בשנים הקרובות יוטמעו במערכת הבנקאות הישראלית עקרונות הסכם באזל II. עקרונות אלה, נועדו לשפר את הניהול והאמידה של סיכון האשראי בהשוואה להסכם באזל I מ-1988 ובמיוחד אם ייעזרו הבנקים במודלים פנימיים להערכת סיכוני האשראי.
ההשפעות הנדונות במחקר, להגברת עוצמת מחזוריות העסקים, הן ידועות ונדונו בהרחבה בפורומים בינלאומיים, אך עוצמתן תהיה תלויה באופן היישום בכל מדינה, רמת ההון שיחזיקו הבנקים מעבר למתחייב בהוראה, תלות העסקים במימון הבנקאי, ועוד.
יודגש, כי הדעות המובאות במחקר זה, משקפות את עמדת החוקרים בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל.
למחקר המלא – לחץ כאן
