כך קובעת פרופ’ נורית קליאוט מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, בעקבות מחקר ובו נבדקו 384 יישובים בהם נמצאו 276 ישובים מגודרים מתוך 384 שנבדקו כ-72%.
פרופ’ קליאוט; “הסל הבטחוני בישראל מספק בטחון מזויף שלא ישרוד לאורך זמן”
“הסל הבטחוני בישראל מספק צורך פסיכולוגי של אנשים להרגיש מוגנים, אך הוא לא מגן דיו על התושבים. במציאות שבה תכיפות ההפצצות ונפילת קסאמים תלך ותגדל תעלם גם תחושת הביטחון המזויפת הזו”, אמרה פרופ’ נורית קליאוט מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה על סמך ממצאי מחקר חדש במסגרתו בדקה את המאפיינים והרציונל לגידור ישובים בישראל.
המחקר שמציג את תפקודן של גדרות, חומות ומחיצות מכל סוג וצורה בעיצוב הנוף בישראל, יוצג לראשונה בכנס בנושא “גדרות הפרדה בין יהודים וערבים” שיתקיים ביום ראשון באוניברסיטת חיפה.
לדברי פרופ’ קליאוט, יישובי קו העימות המצויים במרחק של עד 9 ק”מ מגבול חיצוני זוכים לסל הבטחון המקסימלי שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה וכולל בין היתר גדר היקפית, שערים ומחסומים, אך אין בו תועלת כנגד טילים או פגזי מרגמות.
“ברוב היישובים סל הביטחון או המיגון הוא טוב במניעה או הפחתה של פעילות עבריינית וכן נגד פעולות טרור אבל אין לו כל ערך במניעת הפצצות”, אמרה והדגישה, כי על משרד הבטחון להעלות את השאלות האמיתיות והאקטואליות בנוגע למיגון היישובים ולשקול את שינוי מבנה סל הבטחון.
“אף אחד לא בודק כמה עולה בטחון אמיתי ומשרד הבטחון מסתפק בהענקת בטחון מדומה שלא יספק את תושבי עוטף עזה וגבול הצפון לאורך זמן”, התריעה פרופ’ קליאוט.
במחקר נבדקו 384 יישובים המהווים את כל האוכלוסייה הכפרית בחלקה הצפוני של ישראל. בסך הכל נמצאו 276 ישובים מגודרים מתוך 384 שנבדקו – כ-72%.
לדברי פרופ’ קליאוט הגדר והגדרות מהוות יסוד שכיח בנוף הישראלי. “מדובר בתופעה מיוחדת לישראל שלא ניתן למצוא במדינות אחרות. הישראלים “יושבים” על הגדר בכל קנה-מידה ובכל שלב. הגישה הרווחת היא – טוב שיש ליישוב גדר ואם אין לו גדר – תנמק למה”, אמרה.
פרופ’ קליאוט מצאה במחקרה שקיימים נימוקים שונים כנגד גידור ישובים; “קיימת הנמקה רגשית סמלית, כמו; ’איני רוצה לחיות בבית סוהר’ או ’איני רוצה לחיות בגטו’” או נימוקים על רקע אידיאולוגי פוליטי של יחסי יהודים ערבים ורצון לשמור על קשרי ידידות עם ישובים ערבים סמוכים”, הדגימה פרופ’ קליאוט וציינה, כי הרבה קהילות כפריות חצויות בגלל התנגדותן העקרונית לגידור ולנוף המבוצר שלהן ומאידך תחושתן שאינן מוגנות.
“לתושבי הישובים הכפריים יש עמדות דואליסטיות כלפי הגידור; מצד אחד, הם מרגישים בטוח יותר בתוך הטריטוריה המתוחמת והמגודרת שלהם. הגדרות מספקות התראה מוקדמת כנגד התקפות מסוגים שונים ובעת חירום הגדרות מהוות שסתום בטחון המונע היסטריה ופאניקה וחשש של קהילות נצורות מאובדן שליטה עצמית ופתיחה במלחמה זוטא כנגד המצור עליהן…
מאידך, לגדרות יש השפעה פסיכולוגית על תושבי היישוב ומבקריו ובכל מצב שבו אפשר לרכך את מערכות המיגון הם יעשו זאת ברצון” – סיכמה פרופ’ קליאוט.
Add Comment