חוקר מאוניברסיטת בר-אילן וחוקרים מאוניברסיטת ייל מפתחים סוג חדש לחלוטין של זכרונות מחשב בלתי נדיפים (וזולים!), המאפשרים לשמור בזיכרון את מערכת ההפעלה ■ המחקר יוצג היום; 29/5/06 בכנס הננוטכנולוגיה באונ’ בר-אילן
המחשב שלך יידלק מעתה בתוך בתוך שברירי שנייה
השניות הארוכות, המוכרות לכולנו מכל פעם שאנו מדליקים את המחשב, עומדות להיעלם מחיינו. חוקר מאוניברסיטת בר-אילן וקבוצת מדענים מאוניברסיטת ייל, שוקדים בימים אלו על פיתוחם של זיכרונות מחשב מסוג חדש וזול יחסית, שיוכלו לקצר את ההמתנה המייגעת.
מדובר בזיכרון מהסוג המכונה RAM מגנטי (MRAM), שיוכל בין היתר, להחליף את הזיכרונות הנדיפים הנמצאים בשימוש כיום בכל המחשבים. מכיוון שאינו נדיף, לא יהיה צורך להמתין עד שיועברו אליו הנתונים הדרושים להפעלה מהדיסק הקשיח, ולמעשה ניתן יהיה לאכסן בו את מערכת ההפעלה, כך שהמחשב יעלה בתוך שברירי שנייה מרגע הלחיצה על מתג ההדלקה.
נוסף על השיפור במהירות, יציע הפיתוח חסינות מפני אובדן נתונים במקרה של הפסקת חשמל וחסכון בצריכת הזרם – החיוני הן למחשבים ניידים והן לחוות שרתים. הם יתרונות בולטים נוספים, אשר בהחלט עונים על צרכים אמיתיים הקיימים בשוק.
פרופ’ ליאור קליין מהמחלקה לפיסיקה בבר אילן, המפתח והשותף לקבוצת המחקר, מסביר את הפוטנציאל שבחידוש; “הזיכרון החדש יוכל לשמש כזיכרון אוניברסאלי. הוא צפוי להשפיע דרמטית על הארכיטקטורה המיחשובית, משום שלא יהיה עוד צורך להעביר מידע בין סוגים שונים של זיכרונות.
נוסף על זיכרונות ה-RAM הנדיפים הוא יוכל להחליף גם את זיכרונות הפלאש, ולמעשה, עבור מרבית היישומים גם את הדיסקים הקשיחים. שימוש בזיכרון אחיד יקצר משמעותית את פעולת המחשב”.
מדובר בזיכרון מהסוג המכונה RAM מגנטי (MRAM). צילום; אילוסטרציה.
אמנם פורסמו בעבר ידיעות על ניסיונות של חברות כמו; ’יבמ’ ו’פריסקייל’ לפתח זיכרונות מגנטיים עם יכולות דומות, אך עלותן גובהה למדי. ייחודם של הזיכרונות המגנטיים אותם מפתחים בבר-אילן ובייל הוא עלות ייצורם הנמוכה.
בעוד שהחברות הגדולות מפתחות זיכרונות מגנטיים המבוססים על אפקט פיסיקלי המכונה; “מינהור קוונטי בין שכבות מגנטיות”, המדענים בבר-אילן ובייל מסתפקים בשכבה מגנטית בודדת תוך שימוש באפקט מבוסס ננוטכנולוגיה המכונה “אפקט הול משטחי”.
עובדה המייתרת את הצורך ביצירת מבנים רב שכבתיים מורכבים הדורשים רמת דיוק גבוהה בעובי השכבות של שבבי הזיכרון, דבר המסבך ומייקר את תהליך הייצור. החוקרים הגישו בקשה לפטנט בארה”ב וממתינים להחלטה על רישומו.
גיליון מאי 2006 של כתב העת Journal of Applied Physics מדווח על הפיתוח המרשים בתחום המחשוב. מי שירצה לשמוע עליו ממקור ראשון יוכל לעשות זאת בכנס הבינלאומי לננוטכנולוגיה שייפתח היום (שני; 29/5/2006) באוניברסיטת בר-אילן, שם יוצג החידוש על ידי מפתחיו. לאחר הכנס יחנך מרכז הננוטכנולוגיה בבר אילן, המוקם בימים אלה בהשקעה של 130 מיליון דולר.
__________
הכותב אבי בליזובסקי, הוא עורכו של אתר הידען – עתידנות. מדע. חלל – ממנו הובאה באדיבותו ידיעה זו.
