יצחק בן אהרון אחרון נפילי העבודה הלך לעולמו בגבעת חיים

היה מהאבות המייסדים של מפלגת העבודה וממנהיגי התנועה הקיבוצית. התגורר בקיבוץ גבעת חיים והיה מראשי השומר הצעיר וממייסדי מפ”ם. זכה בפרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה בשנת תשנ”ה (1995) * ארונו יוצב ביום ראשון 15:00 בבית הוועד הפועל של ההסתדרות בת”א

יצחק בן אהרון אחרון נפילי העבודה הלך לעולמו בקיבוץ גבעת חיים

יצחק בן אהרון אחרון נפילי העבודה ואחד המנהיגים החשובים של תנועת הפועלים בישראל, ומהוגי הדעות שלה, הלך לעולמו, הבוקר שישי, בקיבוץ גבעת חיים (מאוחד), כשהוא בן 99. ארונו של בן אהרון, יוצב ביום ראשון בשעה 15:00 בבית הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב, למשך ארבע שעות במהלכן יוכל הציבור לחלוק לו כבוד אחרון. בן אהרון, לא יובא לקבורה משום שציווה את גופתו למדע.

ביום ראשון בשעה 10:00 תתקיים ישיבה של הנהגת ההסתדרות שתיוחד לפועלו ולזכרו של בן אהרון ובמהלכה יושמע קטע מוזיקלי לזכרו.

התנועה הקיבוצית פרסמה הודעת אבל על פטירתו של יצחק בן אהרן, שהיה מראשי התנועה הקיבוצית בישראל ומהאבות האידיאולוגיים של התנועה.

זאב שור וגברי ברגיל מזכירי התנועה הקיבוצית, פרסמו הבוקר הודעת אבל מיוחדת בהן נכתב בין היתר, כי; “בן אהרון, היה ממנהיגי התנועה הקיבוצית לדורותיה ומדור הנפילים של מדינת ישראל והוביל את החזון הקיבוצי. הוא היה ממתווי האידיאולוגיה אשר ידעה לשלב את ערכי הציונות והסוציאליזם”.

עמיר פרץ שר הביטחון ויו”ר מפלגת העבודה, הביע את צערו על פטירת יצחק בן אהרן, מותיקי מפלגת העבודה ומהאבות הרוחניים של תנועת הפועלים.

פרץ שר הביטחון ויו”ר מפלגת העבודה; בן אהרן, היה אוהב אדם ואוהב שלום

פרץ, אמר, כי “בן אהרן, היה אוהב אדם ואוהב שלום, הוא העמיד את האדם במרכז. וראה בדוגמה האישית מפתח לעוצמה מוסרית.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, פרסם אף היום (ו’) הודעת אבל מיוחדת; “מדינת ישראל, איבדה היום את אחד מענקיה. יצחק היה ציוני אמיתי ואידיאולוג ישר דרך, אשר במשך עשרות שנים לא היסס להשמיע את דעותיו הנוקבות והייחודיות…

הוא היה מהאבות המייסדים של התנועה הציונית ושל המדינה המתפתחת, כחבר כנסת, כשר וכמזכ”ל ההסתדרות והיה מנהיג פועלים וסמל אמיתי למנהיגות אמיצה” – נכתב בהודעתו של ראש הממשלה.

אולמרט, הוסיף, כי; “יצחק היה בר פלוגתא פוליטי אשר פעילותו הייתה מעוררת כבוד וראויה להערצה. אני שולח תנחומים למשפחת בן אהרון”, כתב עוד אולמרט בהודעה.

נשיא המדינה, משה קצב; “מדינת ישראל איבדה את אחד מבוניה ומעצבי דמותה החברתית”, מסר קצב. הנשיא ורעייתו מסרו תנחומים למשפחתו של בן אהרון, לתנועה הקיבוצית ולכל מוקירי דרכו…

אולמרט; בן אהרון, היה מנהיג פועלים וסמל אמיתי למנהיגות אמיצה

… שבע ימים ועתיר הישגים ועשייה בחי התנועה הציונית ובחיי מדינת ישראל. יצחק בן אהרון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה, וממעצבי דרכה אשר בלט בכושר מנהיגותו ביושרו ובנחישותו, איש עקרונות אשר ניהל מאבקים ללא פשרות למען השקפתו ואמונתו. לוחם גדול למען השכירים” – דברי נשיא המדינה.

שמעון פרס המשנה לראש הממשלה; “הלך מאיתנו אחד מאבותיה הרוחניים של תנועת הפועלים הארצישראלית. הוא היה מורה דרך לדור ומנהיג מיוחד במינו בעיני העולם כולו”.

מאה שנות יצירה והגיית דעות

בן אהרון (נוסבוים) נולד בשנת 1906 (17 ביולי 1906) בבוז’ינצ’ה, חבל בוקובינה, אוסטרו-הונגריה (כיום חלק מרומניה).

הוא למד בבית-ספר תיכון בצ’רנוביץ ובבית-ספר גבוה למדע המדינה בברלין. בצעירותו היה ממנהיגי השומר הצעיר-נוער צופי-חלוצי (נצ”ח) ו”החלוץ” ברומניה.

בן אהרון, עלה לארץ בשנת 1928, ובשנת 1933 הצטרף לקיבוץ גבעת חיים, ועם הפילוג שחל בקיבוץ בשנת 1952 הצטרף לחלק הקרוי גבעת חיים (מאוחד), שבו היה חבר עד מותו.

בשנים 1932-1938 שימש כמזכיר מועצת פועלי תל אביב. בין שנים 1938-1939 היה מזכיר מפא”י. בקיץ 1935 שימש חודשים אחדים כשליח ארגון “החלוץ” בגרמניה הנאצית עד למעצרו וגירושו בידי הגסטאפו.

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי כדי להלחם נגד הנאצים והגיע לדרגת מייג’ור (רב סרן). ונפל בחזית יוון שנת 1941 בשבי הגרמנים. הוחזק בשבי, יחד עם לוחמים נוספים מארץ ישראל משבויי היישוב, עד לשנת 1945.

יצחק בן-אהרון, בפגישה לפני שנה (מאי 2005) בדיוק עם ח”כ משה סנה.

אחרי מלחמת העולם השניה הצטרף לאחדות העבודה – פועלי ציון. החל מפברואר 1948 היה מראשי מפ”ם. עם הפילוג במפ”ם ב1954 הפך לאחד מראשי מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון.

שימש כמזכיר הכללי של ההסתדרות בשנים 1969-1973. היה חבר בכנסת הראשונה עד החמישית וכן בכנסת השביעית והשמינית. היה חבר בועדות הכנסת הבאות: ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים, ועדת הפנים, ועדת איכות הסביבה וועדת החינוך והתרבות.

בן אהרן כיהן בממשלות ישראל כשר התחבורה מ-17 בדצמבר 1959 ועד 28 במאי 1962.

בשנת 1977 פרש מפוליטיקה פעילה, אך המשיך להשמיע את קולו בסוגיות אקטואליות עד לגיל מופלג.

פרסם ספרים ומאמרים רבים, ביניהם: “בפתח תמורה”, “בעין הסערה”, “שלטון משחית – סוף הדרך”, “מעל הדוכן”.

מאמרו הידוע ביותר הוא “עוז לתמורה בטרם פורענות” אותו פרסם בעיתון “למרחב” מיום 11 בינואר 1963, ובו קרא לאיחוד תנועות הפועלים, אחרת תתפרק תנועת הפועלים לגורמים ותיעלם מן המפה הפוליטית, פורענות שהתגשמה במידה מסוימת.

יצחק בן אהרון זכה בפרס ישראל (תשנ”ה) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בן