כל נופל – עולם ומלואו שאבד ולא ישוב עוד וכל משפחה שכולה – אין שיעור ליגונה וסבלה. נאמנים נהיה לצו מותם של חללינו; נשמור על מדינת ישראל חזקה, עצמאית וצודקת; נחתור לאחווה בביתנו פנימה ולשלום בגבולותינו;
משפחות יקרות,
חמישים ושמונה שנה חלפו מאז הוגשם חלום-דורות ומדינת ישראל הייתה לעובדה קיימת. בסערת מלחמה נולדה המדינה, בדם בניה. בשעה שהוצהרה עצמאותה ב-ה' באייר תש"ח, ניטשו קרבות עזים ברחבי הארץ. לוחמים עמדו בנשק דל והדפו בהקרבה ובמסירות-נפש את הקמים על הישוב העברי לכלותו.
שאול מופז, שר הביטחון.
לא חלפו שעות מעטות מהכרזת המדינה ואותם מגינים אמיצי-לב ניצבו מול פלישה של צבאות ערביים סדירים, שמטרתם הייתה למחות את המדינה שזה עתה נולדה מעל פני האדמה.
הפולשים הובסו, אך האיבה לא דעכה. לכל אורך שנותיה נזקקה מדינת ישראל לגבורת חייליה. בחסות חומת-המגן שהעניקו לה יקיריכן הייתה לה תקומה.
בזכותם התפתחה ושגשגה על אפם וחמתם של אויביה, קלטה עליה גדולה מארבע פינות תבל ובנתה חברה דמוקרטית חופשית, יצירתית, תוססת ומתקדמת. צבא הגנה לישראל, צבא-העם, הנשען על מורשת גיבוריו, הוא הביטוי העליון לנחישותנו להגן על מדינת ישראל, לבצר את ביטחונה ולהבטיח את עתידה. מחירה של תקומת ישראל ומחיר שמירתה והגנתה – אין יקר ממנו. כל נופל – עולם ומלואו שאבד ולא ישוב עוד, וכל משפחה שכולה – אין שיעור ליגונה וסבלה.
המודעות הלאומית לכובד הצער והאובדן מלווה את האומה בכל עת, בימי חולין ומועד, בעיתות רגיעה יחסית ובשעות חירום ולחימה. אף אל פי כן, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נותר מיוחד מכל הימים. ביום הזה מתעטף העם כולו בתחושת התייחדות מלכדת ובהכרת תודה עמוקה סביב זכרם של הנופלים. אווירת יום הזיכרון אופפת את הלב בתוגה ובשותפות-גורל עם משפחת השכול.
נאמנים נהיה לצו מותם של חללינו; נשמור על מדינת ישראל חזקה, עצמאית וצודקת; נחתור לאחווה בביתנו פנימה ולשלום בגבולותינו; נכונן חברה המושתתת על אחדות, שוויון הזדמנויות, אחריות הדדית ונאמנות לערכי הציונות ומורשת ישראל.
לכן, משפחות יקרות, נושיט תמיד יד-אחים מאמצת ומחזקת ואת זכר יקירכן – יקירי האומה – נחקוק על לוח לבנו ביקר ובאהבה.
בהוקרה עמוקה,
mofaz_shaul_sign_430k-n_01.jpg ערב יום הזיכרון, תשס"ו.
