עפ”י משרד התיירות מהפכת התשתיות התיירותיות יוצאת לדרך ומקומן של הערים נתניה וחדרה לא נפקד. שלשום פרסם משרד התיירות חוזר מנכ”ל המגדיר את מדיניות המשרד, סדרי העדיפויות וקווי היסוד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעשור הקרוב.
חדרה ונתניה בקווי היסוד לפיתוח תשתיות תיירותיות. השר ופיירברג
משרד התיירות פרסם, שלשום, חוזר מנכ”ל המגדיר את מדיניות המשרד, סדרי העדיפויות וקווי היסוד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעשור הקרוב. החוזר הופץ בקרב החברות הממשלתיות לפיתוח התיירות, גורמי התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות, יזמים ציבוריים העוסקים בתכנון ופיתוח תיירות, משרדי הממשלה הקשורים לפיתוח תיירותי והמוסדות הממלכתיים העוסקים בפעילויות הקשורות עם פיתוח כגון; קק”ל ורשות הטבע והגנים.
החוזר מהווה את הבסיס למהפכת התשתיות התיירותיות שיוביל המשרד בשנת 2006 ובשנים הבאות, בהמשך למהפכה השיווקית ולפתיחת השמים והוא פורסם בהמשך להמלצות כוח המשימה בראשות מיקי פדרמן.
החוזר קובע, כי המשרד והחברות הממשלתיות לפיתוח התיירות יפעלו לפיתוח תיירותי על בסיס ניתוח מגמות הביקושים הצפויות בעתיד, במיוחד בנוגע לתיירות הנכנסת ומיצוב ישראל כ”ארץ תיירות”.
כמו כן, נקבע, כי המשרד יפעל לקידום תמ”א 12, לשימור תבניות נוף היסטוריות ושטחים פתוחים ולעידוד אזורי מסחר תיירותי במרכזי ערים.
בחוזר מוגדרים פלחי השוק בתיירות הנכנסת לפיהם יתבצע הפיתוח; התיירות הדה”תית (דת, היסטוריה ותרבות) – פיתוח תשתית תיירותית שתשרת את התיירים המגיעים לישראל מסיבות דת, היסטוריה ותרבות.
תיירות נופש ותרבות – פיתוח הן בתחום התשתיות והן בשיווק של מוצר שיכלול שהייה בעיר נופש ברצועת החוף, אילת, ים המלח וסובב כנרת עם סיורי תרבות באתרי הביקור.
תיירות אזורית; פיתוח הנגב, הגליל והגולן, תיירות נישות; מרפא, שייט, נכים, ספורט וצפרות. כמו כן, מגדיר החוזר מהן ערי התיירות בהן יתמקד המשרד בשנים הבאות.
הפיתוח התשתיתי יתבצע תוך שימת דגש על העקרונות הבאים;
• גיבוש מדיניות בשיתוף משרד הפנים לטיפול בנושא תחזוקת ערי התיירות באמצעות הגדרת ערי תיירות בחקיקה ראשית, פיתוח באמצעות שיטת ה-B.O.T, שיתוף המגזר הפרטי ועוד.
• פיתוח מרכזי ערי תיירות על בסיס יצירת “אזור שוטטות עסקית תיירותית” בערים הבאות; ירושלים, ת”א-יפו, חיפה, צפת, טבריה, נתניה, עכו ואילת.
• השווקים התיירותיים; פיתוח שווקים עירוניים כחלק ממסלול תיירותי בערים הבאות- עכו העתיקה, חדרה, נתניה, ת”א-יפו, ירושלים, רמלה וטבריה. כמו כן, פיתוח שווקים מסורתיים בישובים הכפריים של מגזרי המיעוטים.
• אתרי ביקור ארכיאולוגיים; הפסקת מימון חשיפת אתרי עתיקות חדשים מאחר והיקף אתרי העתיקות שפותחו עד כה מספק את צרכי השוק בשנים הבאות, שיתוף היזמות הפרטית, העמקת החוויה התיירותית באתרי עתיקות קיימים; גן לאומי מגידו, גן לאומי בית שאן ומצודת העיר העתיקה בעכו, חיוב המוסדות הממלכתיים המפעילים אתרי עתיקות לתחזק את האתר בהתאם לסלי תחזוקה שימורית רב שנתיים.
• משרד התיירות יהיה שותף למיזם הממלכתי לגיבוש אזור תיירות במסלול סובב העיר העתיקה ובמזרח ירושלים.
• פיתוח מתחמי תיירות בים המלח ובאילת; באזור ים המלח – קידום הפיתוח והשיווק של תיירות מרפא, נופש ובריאות בשיתוף עם משרד הבריאות, פיתוח המתחם הדרומי עין בוקק/ חמי זוהר במסגרת “הגנות ים המלח”.
אילת; שדרוג החוף הצפוני, השמשת הלגונה המזרחית למלונאות ועוד, זאת בשיתוף עיריית אילת ומינהל מקרקעי ישראל.
• פיתוח הנגב, הגולן והגליל; באזור הנגב – שימת דגש על תיירות מדבר, פיתוח סביבתי, “מכלולים כפריים”, קידום מלונאות ועוד. גליל וגולן – גיוון המוצר התיירותי במרחב הציבורי הכפרי.
• אספקת שירותי פנאי לאוכלוסיה המקומית; תיירות פנים, באמצעות פיתוח שטחים ציבוריים ותיירות המורשת הבנויה.
• מגזרי המיעוטים; שימת דגש על פיתוח הצביון הייחודי של גרעיני הכפרים, השווקים המסורתיים והמסחר הייחודי במגזר הדרוזי, הערבי והבדואי.
החוזר המלא נמצא באתר האינטרנט של משרד התיירות בכתובת;
משרד התיירות
Add Comment