השופטת מארק – הורנצ’יק דליה קבעה, כי השמטה זו, הינה מכוונת ונובעת מכך שההתנצלות להבדיל מתיקון או הכחשה הינה פעולה אישית שאינה ניתנת לכפייה.
שופטת הורנצ’יק; בימ”ש שלום אינו מוסמך לחייב בעל דין הנתבע בפרסום לשון הרע לפרסם התנצלות על הפרסום
בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי בית משפט שלום אינו מוסמך לחייב בעל דין הנתבע בפרסום לשון הרע לפרסם התנצלות על הפרסום. סעד ההתנצלות אינו ניתן להערכה כספית, ומשום כך, נמצא תחת סמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 40 לחוק בתי המשפט.
הצעת חוק איסור לשון הרע, כללה באופן מפורש את המילה “התנצלות” כאחד הסעדים להם זכאי הנפגע מפרסום לשון הרע. עם זאת, בחוק איסור לשון הרע הושמטה המילה “התנצלות”, והחוק הסמיך את בית המשפט להעניק צו לפרסום “תיקון או הכחשה” בלבד.
השופטת מארק – הורנצ’יק דליה קבעה, כי השמטה זו, הינה מכוונת ונובעת מכך שההתנצלות להבדיל מתיקון או הכחשה הינה פעולה אישית שאינה ניתנת לכפייה.
לעניין סמכותו של בית משפט השלום, יש להבחין בין סעיף המקנה סמכות ליתן סעד, לבין סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט שהינו המקור לסמכותו עניינית של בית משפט השלום.
ההלכה הינה, כי כאשר התביעה הינה לסעדים כספים יחד עם סעדים לא ממוניים, שאינם ניתנים להערכה – על התובע לפצל את התביעה.
אמנם, משמעות הקביעה לפיה בית משפט השלום אינו מוסמך לחייב בעל דין להתנצל, עלולה להביא לכך שתיקי לשון הרע רבים יתנהלו במפוצל – תוצאה שאינה רצויה, אך שינוי המצב צריך שייעשה ע”י המחוקק ולא בדרך של חקיקה שיפוטית.
מתוך א 53550/05 – חברת ידיעות אינטרנט שותפות רשומה ואח’ נגד בנק דיסקונט לישראל בעמ’ ואחרים.
____________
* הכותבת שירה הימן, עו”ד, נמנית על צוות אתר המשפט הישראלי “פסקדין” באדיבותו הובאה ידיעה זו.
