מחקר חדש באוניברסיטת חיפה, מצא גם שאישה שחיה עם בן הזוג לפני הנישואין תלד בגיל מבוגר יותר בהשוואה לאישה שלא חיה עם בן זוגה לפני שנישאו ■ לידת ילדו הראשון של גבר שחי עם בת זוגו מוקדמת יותר בכשנה, בהשוואה לגבר שלא חי עם בת זוגו לפני הנישואין.
נישואין לאחר מגורים יחד צופנים בחובם סיכוי גבוה יותר להסתיים בגירושין, גם שיעורי הגירושין ילכו ויעלו עם השנים
בניגוד לדעה הרווחת לפיה מגורים משותפים לפני החתונה מחזקים את הקשר ותורמים לאיכות ומשך הנישואין, מסתבר שההפך הוא הנכון. מחקר חדש באוניברסיטת חיפה, מצא שהסיכוי להתגרש בקרב זוגות שחיו ביחד לפני הנישואין גבוה פי יותר משלושה מאשר אצל זוגות שלא חיו יחד לפני החתונה. ממצא זה בולט יותר בקרב נשים – המגורים המשותפים מגבירים את הסיכוי לגירושין פי 4.8 בהשוואה לנשים שלא חיו עם בן זוגן לפני החתונה.
“באופן אינטואיטיבי ניתן היה לחשוב, כי המגורים יחדיו לפני הנישואין משפרים את איכות הקשר ומקטינים את הסיכוי לגירושין וזאת מכיוון שהמגורים יחד מצמצמים את אי-הוודאות, מעמיקים את ההיכרות הבין אישית ומהווים שלב מבחן ויחסים דמויי נישואין בין בני הזוג”, אמרה שירלי הירש מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שערכה את המחקר בהנחיית ד”ר עליזה לוין וד”ר רבקה רייכמן.
הירש; “ממצאי המחקר, מראים, כי מגורים משותפים לפני הנישואין מגבירים את הסבירות לפרידה וגירושין בהשוואה לנחקרים שלא חיו יחד לפני הנישואין. הסבר אפשרי לכך הינו שבני זוג החיים יחד לפני הנישואין אוחזים בעמדות יותר ליברליות, חשים פחות מחויבות כלפי מערכת היחסים ומציבים פחות מחסומים לפירוקה. הם עשויים להשליך עמדות ליברליות אלו אל חיי הנישואין ולהשפיע על יציבותם”, הסבירה הירש.
המחקר שבדק האם ובאיזו מידה מגורים משותפים לפני הנישואין הראשונים משפיעים על עיתוי הנישואין, עיתוי הלידה הראשונה והסיכוי לגירושין התבסס על נתונים דמוגרפים של 807 נחקרים יהודים.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, יש כיום כ-28 אלף זוגות לא-נשואים, החיים יחד ומהווים 2.2% מכלל הזוגות וכ-2% מכלל המשפחות בישראל. לדברי החוקרת הירש; “ניתן לשרטט על סמך ממצאי המחקר את פרופיל הזוגות שחיים יחד לפני הנישואים; הם צעירים יותר, ממוצא אירופאי-אמריקאי (אשכנזים), בעלי השכלה תיכונית או אקדמאית ורובם חילונים”.
ממצא נוסף שעולה מן המחקר הוא שאישה שחיה עם בן הזוג לפני הנישואין, תלד בגיל מבוגר יותר בהשוואה לאישה שלא חיה עם בן זוגה לפני שנישאו – 25.76 לעומת 23.61. “ניתן לראות שבישראל, הנשים נוהגות בדרך המסורתית והנורמטיבית, לפיה בראש ובראשונה הן נישאות ורק לאחר מכן מתפנות להבאת ילדים לעולם, בגיל מבוגר יותר”, ציינה החוקרת.
עוד נמצא, כי לידת ילדו הראשון של גבר שחי עם בת זוגו מוקדמת יותר בכשנה, בהשוואה לגבר שלא חי עם בת זוגו לפני הנישואין.
מגורים משותפים משפיעים גם על גיל הנישואין – הגיל בו נישאים בפעם הראשונה, גבוה יותר, כאשר חיים לפני כן יחד בהשוואה לגיל הנישאים ללא חיים משותפים לפני הנישואין. לדברי החוקרת הירש; “זוגות שחיו יחד לפני הנישואין נישאו בממוצע בגיל מבוגר יותר בכשנתיים, בהשוואה לגיל הממוצע של אלו שלא חיו לפני הנישואין יחד (25.04 ו-23.21 בהתאמה)”.
הממצא בולט בקרב נשים שחיו יחד עם בני הזוג – הן נישאו בגיל מבוגר יותר (24.61) בהשוואה לנשים שלא חיו יחד לפני הנישואין (21.81).
ממצאים אלו, בדבר השפעת המגורים המשותפים על עיתוי הנישואין הראשונים, עיתוי לידה ראשונה והסיכוי לגירושין, טומנים בחובם השלכות עתידיות דמוגרפיות וחברתיות הן ברמת הפרט והן ברמת החברה; “ניתן לשער, כי ככל שהתופעה תלך ותגבר גם גיל הנישואין בנישואין הראשונים ילך ויגדל, יותר ויותר אנשים ידחו את נישואיהם או כלל לא יינשאו” – אמרה החוקרת והוסיפה, כי; “מכיוון שנישואין לאחר מגורים יחד צופנים בחובם סיכוי גבוה יותר להסתיים בגירושין, גם שיעורי הגירושין ילכו ויעלו עם השנים. “יש לכך השלכות כלכליות, חברתיות ופסיכולוגיות על שני בני הזוג כמו גם על ילדיהם”, סיכמה הירש.
Add Comment