meyohdim_01.jpg
128X86_oren_atiy_00.jpg
מספרים מספרים
אחד המחקרים המעניינים שקראתי לאחרונה בנושא הכדורגל, מצביע על כמה נתונים שבוודאי יעניינו כמה אנשים במכבי נתניה. המחקר של אוניברסיטת “לסטר” – המרכז לחקר כדורגל (יש דבר כזה רבותיי), מגלה כמה עובדות מעניינות על החיים (כלומר על הכדורגל):
1 – יש קשר הדוק בין אהדת קבוצה לבין מקום המגורים שלך (עד 20 מייל, כפי שנכתב). 70 אחוז מהנשאלים אוהדים את הקבוצה במקום מגוריהם. הנתון לא תופס לגבי קבוצות גדולות (ארסנל, ליברפול ומנצ’סטר, למשל).
מכאן נובע כנראה שלעיר עצמה, יש זהות חד ערכית עם מועדון הכדורגל שלה. לתשומת ליבה של עיריית נתניה, על דורותיה שמשנת 1980 מבטיחה אצטדיון.
2 – יש קשר הדוק בין הקבוצה אותה אוהד האב לבין הקבוצה אותה אהב הבן – למעלה מ-56 אחוז אוהדים את הקבוצה שאביהם אהד בכל נפשו ובכל מאודו. לפיכך, סביר להניח שרבים מיושבי היציע בקופסא, הם בנים ממשיכים של הורים אשר ראו את נתניה ועוד 15 בפעולה. ושוב תודה להם, לשחקני מכבי נתניה מודל 1983-1978.
101X133_aseralon_00.jpg
3 – רוב האוהדים, אוהדים את הקבוצה שראו לראשונה בחייהם עד גיל 10. בהקשר לסעיף הקודם – הערה לאבות הטריים: בפעם הראשונה שאתם לוקחים את הילדים שלכם לכדורגל, תשתדלו שזה יהיה אימון של מכבי נתניה. שגם ההסתברות שאולי הילד ימרוד לא עלינו אם יצפה במשחק ויתאהב חס וחלילה ממבט ראשון ביריבה, תיפול.
והערה להנהלת נתניה: עכשיו שמישהו ימכור לי שכרטיס ילד צריך לעלות על 20 שקלים ושאחרי חצי שעה שהקופות פתוחות אין להשיג כרטיס ילד.
4 – רוב האוהדים מזדהים עם ההיסטוריה של המועדון (63 אחוז), 62 אחוז עם צבעי המועדון. 53 אחוז עם שחקני העבר של המועדון, 42 אחוז עם שחקני ההווה, ופחות מ-4 אחוז מזדהים עם הנהלת הקבוצה שלהם!
אין ספק שחבר הנהלה הוא תפקיד כפוי טובה (לשון עדינה לאוהדים כפוי טובה), אבל אשר אלון, מאיר אוזן, אם ברצונכם לעבור לשתי ספרות אחוז תמיכה, תתחילו בזה שהקבוצה תחזור לתלבושת ריבר הצהובה.
יש דברים
86X118_ado_00.jpg
יש דברים שאני לא מאמין שיקרו בחיים במכבי נתניה (אצטדיון חדש, ניצחון בבלומפילד על הפועל תל אביב ועוד). לא משנה למה, לא משנה מה יגידו או יספרו לך, בשורה התחתונה הם לא יקרו, ואם הם קורים במקרה בסופו של דבר, אין לך (לי) בעיה לאכול את הכובע. שחקן מסוגו של ישמעאל אדו (על פי נתונים, לא ראיתי אותו משחק מעולם) יחתום בנתניה, זה עוד אחד מהם.
אנא מכם, חברי הנהלה נכבדים, הוכיחו לי שהפעם אני טועה!
השחקן ההוגן
פעם, לפני הרבה שנים, היה דבר כזה: תואר השחקן ההוגן. באמת נו, לא צוחק, זו לא אגדה. והיה אחד כזה, עם שפם, בלם אחורי, שתמיד זכה בתואר הזה. יורם אורנשטיין, קראו לו. אורנשטיין, היה שחקן בני-יהודה, עוד בימים שלפני צווחות “בני-יהודה מלחמה” ו- “שחקו למען הילדים”. כנראה שהוא לא לקח מספיק ללב.
יומרות
לופא קדוש, מאמן הפועל באר שבע, אומר תמיד: “לא צריך להיות חזירים”. משמע, פיגרת במשך רוב דקות המשחק? השווית? רוץ לנופף לקהל, תגיד תודה וסע מהר הביתה עם נקודה. אני אומר, נכון, חזירות זו תכונה לא יפה, אבל כבר דיברנו על כך שמי שחושב בגדול, יוצא גדול (בסוף).
101X133_amir_shelah_00.jpg
נתניה, בדקות שלפני החילוף מול בית”ר ירושלים הייתה קרובה יותר ל-1:2 מאשר לספיגה. ואז הגיע החילוף (צרפתי-ביליץ’) שסימן תיקו.
בכל מקרה, במשחק מול בית”ר ירושלים, הוכחה שוב חיוניותו של הבלם אמיר שלח (לקורא אברם: מה ששלח שכח, בן חיים/סטרול ילמדו עוד 10 שנים), וכן, אולי הרווחנו את לירון וילנר חזרה עם בעיטת העונשין מ-11 מטר שהוא סחט בחכמה ועם יכולת טובה.
וילנר, הוא החלוץ המוכשר ביותר שגדל במכבי נתניה בשנים האחרונות. זה רק עניין של זמן ו….תמיכה מהקהל עד שהוא יחזור לעצמו.
_________
* הכותב אורן עטיא, הינו שדר ופרשן ספורט של רדיו אמצע הדרך.
לטורים של אורן עטיא:
גילי, תמכור אותם
תוכנית החומש עובדת! החטא הקדמון, מכנס מול מזרחי
אסור לקהל של מכבי נתניה להיות קהל ש”הורג” שחקנים. אסור.
שמונה טון מעל הראש – כך נמנע את האסון הבא
חום יולי – אוגוסט (אז כמו היום), היה כבד מאד
Add Comment