בגלל התעקשות הרבנות, לא לאשר לבני העדה האתיופית לשחוט בבית המטבחיים שלה, נאלצים בני העדה לשחוט בעצמם וללא פיקוח וטרינרי – דבר המוגדר כמסוכן. התופעה ידועה שנים רבות, אבל ברשויות מגלגלים אחריות האחד לעבר השני
תופעה; כך, במשך שנים, מסכנים מאות מתושבי העדה האתיופית את בריאותם, לאחר שברבנות מסרבים לאפשר להם לשחוט בבתי מטבחיים בהשגחת השירות הווטרינרי – על התופעה מדווח קול השרון בגליונו השבוע.
בני העדה האתיופית נאלצים לשחוט בעצמם וללא פיקוח וטרינרי. הם רוצים לאכול את הבשר כפי שנהגו אבות אבותיהם. אילוסטרציה
מאז שהגיעו ארצה התעלמו רשויות הדת, במיוחד המועצות הדתיות בערים השונות, ממעמדם של הקייסים, מנהיגיהם הרוחניים והדתיים של בני ויוצאי העדה האתיופית. בעוד שבאתיופיה נהגו הקייסים לספק את כל שירותי הדת לקהילותיהם, החל מבוררות וכלה בשחיטה ומילה של בני העדה, כאן בארץ נודו על-ידי הממסד הדתי מכל עמדת השפעה. במיוחד ידועה התופעה, הקרויה בשפה המקצועית “שחיטה שחורה” – שחיטה של בעלי חיים לשם אכילה, שאינה מתבצעת בבתי המטבחיים וללא פיקוח השירותים הוטרינריים.
בעיר נתניה עצמה נוהגים חלק מן הקייסים לשחוט בעצמם כבשים הנרכשים ממושבים באזור וכל זאת בחסות החשיכה ובחורשות הסמוכות לשכונות מגוריהם. לרוב מועברים חלקי הבשר ישירות לקונים מקרב העדה, אך בחלק מן המקרים מועברים חלקי הבשר ישירות לאטליזים ונמכרים כבשר כשר.
“במשך שנים השפילו אותנו והתייחסו אלינו כלא יהודים” – אמר לכתב “קול השרון” חבר הכנסת לשעבר אדיסו מסאלה, יו”ר ארגון הגג של יוצאי אתיופיה, “במשך מאות שנים נהגנו לשחוט את הבשר באופן הזה ועל ידי הקייסים. לדעתנו, הוא הכשר. כמובן, שעצם אכילת הבשר הנשחט על ידם, מחזירה למעשה את מעט הכבוד שהם ראויים לו”.
כבר לפני עשר שנים, ניסו לפתור את הבעיה ובהחלטה של משרד הבריאות והחקלאות אולצה הרבנות לאפשר לקייסים להשתמש בימים מסוימים בשבוע במספר ערים, כמו; חולון וקריית מלאכי, בבתי המטבחיים.
ד”ר ישראלי; ננסה למגר את התופעה המסכנת תושבים רבים
“הקייסים, התלוננו על השפלות וניסיונות להכשילם בעבודתם הקדושה מצד שוחטי המועצות הדתיות, שהרגישו, כנראה, כי גוזלים מהם את פרנסתם.
המצב כיום הוא שרק בחולון ובעוד מקום נותרו קייסים שמגיעים מדי פעם לשחוט” – מרחיב מסאלה; “כנראה, שהאפשרות היחידה שעומדת בפנינו כדי למנוע מחלות וכל מיני מרעין בישין, בקרב בני העדה, היא להקים בית מטבחיים משלנו, שלא באישור הרבנות אך בפיקוח וטרינר.
בעיני, המקום המתאים ביותר הוא בעיר נתניה, בשל ריכוז העולים בעיר. כבר בתקופה הקרובה אפעל להביא זאת לידי ראש העירייה ומשרד החקלאות”.
בנתניה, כך התברר, התקיימו בעבר מספר ניסיונות מצידו של הווטרינר העירוני ד”ר יהודה ישראלי, לפעול לשכנוע הממסד הדתי בעיר לאשר שחיטה בבית המטבחיים העירוני.
ד”ר ישראלי אף הציע לאפשר לשחוט בנקודה מסוימת. הוא הסביר; “שחיטה המבוצעת ללא בדיקה וטרינרית עלולה להתגלות כמסוכנת באם החיה שנשחטה חולה. ברבנות התעקשו שאסור, מחשש שבשר התערבב עם בשר”.
על הטיעונים הללו חזר גם הרב חגי בר גיורא, הממונה על בתי המטבחיים מטעם הרבנות, שהרחיב והסביר על ההבדל בין שיטות השחיטה. הוא מסר את הדברים הבאים; “הקייסים שוחטים בצורה שונה לחלוטין מן המותר על פי ההלכה היהודית, תוך שימוש בסכינים גדולות במיוחד הגורמות לצער בעלי חיים וכן נוהגים בעדה לאכול מן החלב (רקמה שומנית – האסורה באכילה על-פי ההלכה). הבעיה, כיום, הניצבת מולנו היא מכירה של חלקי בשר הנשחטים בבתי המטבחיים ונמכרים באטליזים כבשר כשר לכל דבר בעוד שאינו כזה…”.
ממשרד החקלאות, נמסר בתגובה, כי; “משרד החקלאות עושה ככל שביכולתו על מנת למנוע את תופעת השחיטה השחורה בכלל ובקרב העדה האתיופית בפרט, תוך שימוש במעקבים ובהשמדת בשר המוגדר כלא ראוי למאכל – מאחר ולא עבר בדיקה של השירותים הוטרינריים. עם זאת, אנו מבינים, כי הנושא רגיש.
מסאלה, יו”ר ארגון הגג של העדה; “מהתייחסים אלינו כלא יהודים”. צילום; ארכיונעים.
ואכן, מוסיפים במשרד החקלאות; “לפני מספר שנים, בוצע ניסיון לפעול למען הידוק הפיקוח על הליך השחיטה בעדה, תוך שימוש במתקנים עירוניים. אנו נעשה כל ניסיון על מנת לסייע בפתרון בעיה זו בעתיד, אך על השוחטים לדעת, כי כל השוחט באופן לא חוקי וללא השגחה וטרינרית עובר על החוק וצפוי לעונש”.
את תושבי העדה האתיופית בעיר מלחמות הדת השונות לא מעניינות; הם רוצים לאכול את הבשר שלהם כפי שנהגו אבות אבותיהם. מבחינתם, הם סומכים רק על הקייסים שלהם שידעו מה לעשות.
“אני לא נוהגת לאכול יותר מדי בשר, אבל, כשהורי מכינים לקראת החגים ופסח בפרט, אני יודעת שהם קונים את הבשר מן הקייסים ששוחטים אותם בשדה ליד השכונה. זה לא מפחיד אותי והעובדה היא שעד כה אף אחד לא מת מזה. אולי רק כשמישהו ימות, ישימו לב אלינו ויתייחסו גם אלינו כאל יהודים לכל דבר”, אמרה לכתב קול השרון הצעירה רעות, המתגוררת באחת השכונות בעיר.
“מבחינתנו מדובר בעניין באחריות משרד החקלאות והרבנות הראשית” מסרו בתגובה מעיריית נתניה והוסיפו: “כל פתרון שיובא על ידם יתקבל אצלנו ובכל זאת ננסה למגר את התופעה המסכנת תושבים רבים ולמצוא לה פתרון הולם”.
Add Comment