החוקרת מייחסת את הממצאים לעובדה, כי הסבים והסבתות שחיו בעבר במדינות חבר העמים (מחב”מ) היו בעלי מעמד פעיל ומשמעותי מאוד.
הנורמות התרבותיות של גידול הנכדים ע”י הסבים גם בארצות המוצא
תופעה חדשה; יותר ויותר סבים וסבתות מבקשים אפוטרופסות על נכדיהם. ליטל אסיף מביה”ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה שבדקה את הנושא ציינה, כי בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בתופעה של סבים וסבתות המגדלים את נכדיהם כתוצאה מגירושין, מוות, או חוסר מסוגלות הורית של ילדיהם. במחקר שערכה נמצא כי כ-70% מהפונים לקבלת אפוטרופוסות על נכדיהם הם סבים וסבתות שעלו מחבר העמים או מאתיופיה.
המחקר, שהתבצע בהנחייתה של ד”ר פנינה רון, התבסס על ניתוח של 71 פסקי דין, הדנים בבקשות של סבים לבית המשפט לקבלת אפוטרופוסית. החוקרת מייחסת את הממצאים לעובדה, כי הסבים והסבתות שחיו בעבר במדינות חבר העמים (חב”מ) היו בעלי מעמד פעיל ומשמעותי מאוד. ברבות מהמשפחות מספר דורות התגוררו תחת קורת גג אחת והסבים והסבתות היו אלה שגידלו בפועל את הנכדים כשההורים יצאו לעבודה.
“הקשר הזה נמשך גם כאשר המשפחה התפרקה עקב גירושין או הגירה” אמרה החוקרת וציינה, כי במקרה כזה, המשיכו הסבים והסבתות לגדל את הנכדים, בעוד ההורים התחילן בחיים חדשים.
“מבנה המשפחה הרב–דורית, הכולל גם את דור הסבים והסבתות ממשיך להתקיים גם בארץ”, אמרה אסיף שציינה, כי 80% מהעולים שביקשו אפוטרופסות הם עולים מחבר העמים ו-20% מאתיופיה.
“באתיופיה היה נפוץ מאד המנהג שבעקבות נישואי בוסר או התפרקות נשואי הילדים הצעירים, לקחו הסבים אחריות על גידול הנכדים. מגמה זו, התחדדה במעבר מאתיופיה לישראל, שכלל בתוכו תלאות ומעברים, מחלות ומקרי מוות של בני משפחה שונים. בשל כך הסבים ממוצא אתיופי בישראל, מוצאים עצמם לא פעם מטפלים בנכדים, בהיעדר ההורים מסיבות שונות”.
עוד נמצא, כי ברבע מהמקרים הייתה סיבת הבקשה העדפתם של שני ההורים להישאר בחו”ל ולשלוח את ילדיהם לארץ עם הסבים. “הדבר נובע ככל הנראה, מהנורמות התרבותיות של גידול הנכדים ע”י הסבים גם בארצות המוצא”, מסבירה החוקרת ומציינת, כי בעיני משפחות אלו טבעי הדבר שגם אם ההורים בריאים וכשירים, ממילא הילד חי וגדל אצל הסבים וכאשר הסבים עוזבים – הנכדים עוזבים עימם.
“מממצאי המחקר עולה, כי סוגיית הסבים/ות המגדלים את נכדיהם, שהינם ברובם עולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, דורשת למידה והתייחסות מיוחדות הן בתחום הפסיכו – סוציאלי, כדי לפגוש ולענות על צרכיהם בצורה הטובה ביותר, והן בתחום החוקי – בו ניתן להקל על דרכם לקבלת הכרה” מסכמת החוקרת ומדגישה, כי “מידע על קיומם ומצבם של סבים/ות אלו ונכדיהם, תאפשר לתכנן את מערכות השירותים החברתיים לעזרה והתערבות לאורך זמן”.
Add Comment