אז מדינת האלטע-זאכן ממשיכה להתקיים – ואף אחד כמובן שאינו שואל מהיכן הולכים לנהל לנו את החיים 40 אנשים מוזרים וזרים – רק כי מישהו הצליח לסדר מפלגה כזו שההבדל בינה ובין אחרים יכול להיות מכסימום – התאבדות המדינה בשידור חי.
Nissim_Gabbay_t180k-n_2005_02.jpg
מדינת ישראל הוקמה בתקופה של תמימות ואמונה חזקה שנשארה איתנה גם אחרי כל תלאות הגולה. הייתה אידיאולוגיה טהורה שלא הייתה צריכה לחפש תירוצים כדי לרתום את כל אוחזי האתים – ללחוץ על הדק הנשק החם להגנת המולדת. האהבה הייתה בכול; אהבת הקרקע, אהבת ישראל, אהבת ההקרבה למען הזולת – ולא מפתיע כי לא דמינו לאויבינו צמאי הדם שכל תרבותם התחילה והסתיימה בשנאה.
היום אנחנו אותם יהודים, אבל הרבה יותר אמריקאים. לא שהאמריקאים, נכשלו בבניית מולדתם. ההיפך הוא הנכון. האמריקאים הצטיינו במלחמות עקובות מדם, תמיד עם עוצמת תרבות ואידיאלים, עד שהישירו מבט להצלחתם הבלתי ניתנת לערעור – כמעצמת על בכל השטחים.
אבל אנחנו ידענו ומנסים לחקות אותם רק בשולי תרבותם. מה שטוב ונוח – מתאים. מה שרציני מידיי וקשה לביצוע – נשאיר למחר.
ככה גם אנו נראים…
אנחנו מצוינים בכתיבת הדמוקרטיה – אפילו ע”י אבירה שמעון פרס – מלך ההבנה הספרותית המעמיקה. האם היה פעם שלא ציטט איזה פתגם חכם, כמענה לאיזו שאלה של עיתונאי? וכולנו נופלים ברשתו – כאילו ודברי אלוהים חיים יוצאים מפיו.
אבל יום אחד קם האינטלקט הזה ממקום רבצו במפלגת האם שלו וחבר לכיסא בטוח יותר – שאינו נשלט בידי יוצא עיירת פיתוח שקנה עולמו בניגוד ל”כללים האמריקאים”.
פרס – מלך ההבנה הספרותית המעמיקה.
מעולם לא חשבתי שעמיר פרץ הוא התשובה האולטימטיבית לתקומת ישראל ההייטקית ה”עכשווית”. אבל את המציאות העגומה הזו, ניתן וצריך היה להפסיק עוד טרם הגיע לכס מעמדו הבלתי ניתן לשינוי ברגע זה.
היה צריך להעמידו לדין עם כל שותפיו שהביאו ארגזי חתימות מתפקדים שלא כדרך הטבע והחוק.
אבל באותו רגע דממו כל המנועים. כל הבוז’י הרצוגים… לא צייצו. כל האופיר פינסים הצעירים והמנסים לתקן את עיוותי הדור… שתקו.
כעת יוצאת המפלגה הזו שיכולה הייתה לעלות לשלטון כמעט ללא בחירות… כקבוצה “מאוחדת” שלו רק יכולה הייתה… הייתה מעלימה את יושב הראש שלה. למה?
כי אנחנו מדינת אלטה זאכן. יודעים הכול – ועושים הפוך. יודעים להקים את צבא העם – ועדיין לא החלטנו אם לגייס את כול העם – כאידיאולוגיה אמיתית וחסרת מתנות שוחד למגזרים כאלה ואחרים.
גם התאונות החוזרות ונישנות בהן כוחותינו יורים על כוחותינו – ומכניסים את מתינו מתחת לאדמה בלי זעקות אדירות לשמיים… זועקות אלינו כמחדלים בלתי פתורים, אבל גם בלתי אכפתיים.
למה? מישהו הזדעזע מעוד מוות של חייל שנהרג ע”י חבריו?תאונה הם אומרים. איזו תאונה?
האם צבא מפגרים הוא היוצא לקרב כזה עם מספר פלשתינאים שכולם יודעים מי הם והיכן הם נמצאים?
שרון, ידע שאף אחד לא יגע בו לרעה – כי הוא המלך.
או שמא מדינת ה”אלטע זאכן” הזו כבר אינה יודעת אם היא קמה כדי לשרוד – או שהיא שורדת מכוח בלתי ברור – שיש האומרים, כי אצבע אלוהים היא ההורגת בנו – או שמצילה את יתרתנו.
הלוואי והבעיה הייתה מתחילה ונגמרת במוות המיותר שקורה לנו מחוסר האחריות המשווע שיש לנו בצבא.
מה עם עניין תאונות הדרכים? האם יש שר ממונה על הנושא? הרי לכל שורה במילון כבר הקימו משרד ונתנו תפקיד שר לעושה רצונו של המועמד או היושב בראש שולחן ראש הממשלה.
האם לנושא תאונות הדרכים מצאו כבר שר ממונה? שר תחבורה – יש. האם שר התחבורה בכלל לא קשור לענייני התחבורה בישראל.
שר התחבורה הוא האיש הכי מצליח בפוליטיקה – והוא גם המקבל את המשרד עם המקום בו יש הכי הרבה ג’ובים למלא עבור אלה שיביאו אותו שוב להיבחר בבחירות הבאות. האם זו לא מדינת אלטה זאכן? מישהו עשה משהו כדי למנוע המשך הזילות בחוק – למרות כל מה שאנו רואים ושומעים כל יום כל רגע?!
אז היה “גאון פוליטי” בשם אריאל שרון – שהבין מצוין עם איזה עם הוא מתעסק – ופעל ממש לפי תסריט אימים שאם הוא לא היה מציאותי, ניתן היה לקבל עליו פרס נובל כסרט הבדיוני הטוב ביותר בהוליווד.
אריאל שרון, ידע שאף אחד לא יגע בו לרעה – כי הוא המלך. הוא ראש הממשלה. מה אתם חושבים אמר בזמנו היועץ המשפטי לממשלה לכל אלה שרצו, כי יגיש כתב אישום נגד שרון?; “נפלתם על הראש? הרי הוא ראש ממשלה. אתם רוצים שבמדינת ישראל ייפול ראש ממשלה רק בנסיבות משפטיות – ועוד ע”י אדם שהוא מינה לתפקיד המשפטי העליון במדינה?”
האם אין זאת מדינת אלטע זאכן?!
אז מדינת ה”אלטע זאכן”, ממשיכה להתקיים – ואף אחד כמובן שאינו שואל מהיכן הולכים לנהל לנו את החיים 40 אנשים מוזרים וזרים – רק, כי מישהו הצליח לסדר מפלגה כזו שההבדל בינה ובין אחרים יכול להיות מכסימום – התאבדות המדינה בשידור חי.
אבל גם אני שאינני מאמין בעלייתה ההזויה של מפלגת “קדימה” – יודע שגם הם לא יחזירו את כל השטחים לפלשתינאים – כאשר יהיו בשלטון. למה? קצרה היריעה… אבל אחרי שכול המפה הפוליטית תתנפץ לנו עם כל מיניי הזויים חדשים בנקודות מפתח בראשות ניהול המדינה – ניווכח שנשארנו יתומים מכל שאיפותינו בכל יתר שטחי חיינו: כלכלה, תרבות, תחבורה, חינוך… אבל מי יהיה בכלל כדי לשמוע אותנו?
האם שכחנו שאך לא מזמן הייתה כאן מפלגה שקראה לעצמה שינוי, וגם שם חשבנו, כי הם אלה שייתקנו את עולמנו ההרוס?
חשבנו… קיווינו… עד בהתנפצנו יחד איתם… כעת שימו לב לאן זה מגיע.
אם יש כאן כאלה שאורך הדברים לא לרוחם – יתנחמו במדינה כפי שהיא עתה וייצאו להפסקת קפה. ראו למשל את התקשורת. היא פשוט חוגגת על “הדם” – ואת כותרות העיתונים בהתאם לרצון העורך ובעלי העיתון לנפץ את מתחריו – אנו נושמים ביתרת היום.<!–Gabai_18-3-06_0-1.htm–>וואללה, כן. פאר אקסלאנס.
