הדרך לזריקה הקטלנית עוברת דרך כלביית נתניה המוזנחת וטיפול לוקה בחסר בלשון המעטה. זנגוויל, מאלפת כלבים מהאזור, בכלובים, חיים כמה בעלי חיים ביחד, מה שיוצר מלחמה קיומית על מקום ואוכל. ד”ר ישראלי, מנהל השירותים הווטרינריים; צוות העובדים מונה 5 עובדים
בנתניה אין שום פרסומים או פעילויות מצד הכלבייה, שיותיר את החיות ללא סיכוי לצאת בחיים
מתחקיר שערכו כתבי רדיו “קול נתניה”, התבררה תמונת מצב עגומה למדי בשירותים הווטרינריים בעיר; התבוססות בצואה, מחסור בדרגשים, מחסור בארגזי חול לחתולים וטיפול לוקה בחסר, הם רק חלק מן הליקויים אשר נחשפו במקום ומהווים, הלכה למעשה, עבירה על התקנות אשר חוקק שר החקלאות בחודש מאי, בשנת 2005. כהמשך ישיר לכך, כשלא מוצאים לבעלי החיים בית חם, מוביל המצב הזה את בעלי החיים לקבלת זריקה הקטלנית.
התנאים בשירותים הווטרינריים בעיר נתניה, אינם מספקים וטעונים שיפור יסודי. נזכיר, במקום ישנן חיות הנמצאות בהסגר לצד כאלו אשר נלכדו בעת שוטטות ברחבי העיר. מעבר לכך, המתחם לא עבר שיפוץ ראוי מאז הקמתו בשנת 1977(!), התנאים הסניטאריים במקום פשוט מביישים ואינם מספקים.
אגב, לצורך הגדרת זכויותיהם של החיות, חוקק בחודש מאי 2005 שר החקלאות, ישראל כץ, תקנות מיוחדות המגדירות במפורש מה מוכרח להיות בכל מתחם שכזה (דרגשים מרופדים לשינה, ארגז חול לחתולים, תאים יבשים ונקיים מהפרשות, וכו’). העובר על תקנות אלו צפוי למאסר של עד חצי שנה בפועל.
כאמור, התנאים הקיימים בפועל היו ממש מחפירים;
עלול לפתח סימני תוקפנות
הדרגשים אינם מרופדים ומוגבהים מן הקרקע, כאשר הם עשויים משולחנות עץ ישנים אשר אינם מותאמים לצרכי החיות.
רצפת התאים הייתה רצופה בצואת החיות ובקושי ניתן היה לראותה, מה שמעיד על הזנחה חמורה בניקיון התאים ובזלזול העובדים כלפי החיות.
תאי החיות היו מוצפים במים והריח במקום חריף וכלל לא סימפטי, דבר המלמד על רמת האחזקה הירודה במקום.
ישנה התעלמות מן הדרישה לארגזי חול עבור חתולים – אין ולו ארגז אחד עבורם.
הצפיפות בתאים מרובה, דבר שהעצים את חוסר האונים בו מצויות החיות.
עוד נושא אשר אין נותנים עליו את הדעת בשירותים הווטרינריים נתניה, הוא מציאת בית חם לחיות. על פי חוק, כל חיה משוטטת חייבת להיות מוחזקת במתקן לפחות עשרה ימים, על מנת לבדוק שהיא אינה נושאת את מחלת הכלבת, אלא אם בעליה דורש לקחתה קודם לכן.
החיות אכן מוחזקות פרק זמן שכזה, אולם במהלך אותה תקופה לא נעשה שום מאמץ למצוא להן בית חם. כתבי רדיו “קול נתניה” בדקו והישוו את המצב עם מקומות אחרים בארץ וגילו כי שם הנהלים שונים לגמרי.
המתחם לא עבר שיפוץ ראוי מאז הקמתו בשנת 1977(!)
לדוגמא, בעיר ראשון לציון ישנן פעילויות אימוץ מאורגנות (מדי שבת) ומופצים פרסומים של השירותים הווטרינריים, עצמם, הקוראים לציבור לבוא ולאמץ את החיות שברשותם.
מנגד בעיר נתניה אין שום פרסומים או פעילויות אחרות מצד המקום, מה שמותיר את החיות ללא סיכוי לצאת מן המקום בחיים.
חשוב להדגיש, כי חיה אשר מוחזקת זמן רב בכלובים כאלו, עלולה לפתח סימני תוקפנות לצד פחד תמידי, זאת בשל מריבה על המקום והאוכל – שני תנאים בסיסיים של כל בעל חיים.
לדברי אורית זנגוויל, מאלפת כלבים מהאזור, בכלובים, חיים כמה בעלי חיים ביחד, מה שיוצר מלחמה קיומית על מקום ואוכל.
היות וברוב המקרים, יש רק כלי אוכל אחד לכל החיות שבכלוב, מתפתחת מריבה בין החיות, לצד מאבק על מקומם הטבעי בכלוב וגם כלב המוצא משפחה אומנת לאחר זמן ממושך בכלוב, עלול לשמור על אותם דפוסי התנהגות ישנים, מה שעלול ליצור בעיה בהמשך דרכו של הכלב.
התעלמות מן הדרישה לארגזי חול עבור חתולים – אין ולו ארגז אחד עבורם
ד”ר יהודה ישראלי, מנהל השירותים הווטרינריים, טוען, כי צוות העובדים מונה חמישה עובדים, אשר אחראיים גם על הפעילות במתחם וגם על פעילות שוטפת ברחבי העיר, כגון; בדיקת בשר בחנויות, ועוד ולכן, אין הוא יכול להשקיע את מלוא הזמן אך ורק לחיות במתחם.
תגובת עיריית נתניה; מכירים בבעיית חזות המקום, זאת למרות שישנן כבר תכניות להקמת כלביה חדשה במקום הקיימת, בהתאם לתקציב ממשלתי עתידי, על סך מליון וחצי ₪, אשר אמור להיות מאושר בימים אלה. הם רואים בעבודת הצוות הקיים מסורה ואחראית.
במקום ישנם זנים של כלבים וחתולים יפהפיים, אשר כמהים להעניק ולקבל חום ואהבה לבעליהם החדשים.
לאימוץ כתובת המתחם; רח’ הרכב, אזור התעשייה הישן בנתניה.
_________
כתבה זו, שודרה לראשונה בתאריך 12.3.06 ברדיו קול נתניה 106FM, בתוכנית האקטואליה המקומית “מבקר העיר”. הצילומים; אילוסרטציה וצורך המחשה בלבד.
תחקירנים; עידו ברנר וכרמית כהן
כתב; עידו ברנר
מפיקה; מור ולטוך
מגישים; הילה ניסן ואלעד אייזנשטיין
עורך; טל לאור
Add Comment