שנים ארוכות שוועדות מקצועיות מטעם משרד הבריאות בוחנות ומגבשות מדיניות למציאת דרכי טיפול ומימון בדיקות מח עצם מצילות חיים. בינתיים, עשרות משפחות חולי סרטן בשנה, שמח עצם הוא תקוותם היחידה, נאלצות להוציא עשרות אלפי דולרים מכיסם בחיפוש אחר תורם מתאים.
מאגר מוח העצם הלאומי ממומן מתרומות וללא סיוע ממלכתי
חייהם של 180 חולי סרטן ניצלו עד כה בזכות מאגר מח העצם של עמותת “עזר מציון”. חייהם של אלפים נוספים היו יכולים להינצל – אם במשרד הבריאות היו טורחים, לאחר שלוש שנים של דיונים בוועדות מקצועיות, לגבש המלצות ומסקנות. כמה מאות היו יכולים להינצל ממוות בטוח, באם משרד הבריאות, ללא קשר להמלצת הוועדות המקצועיות המבוששות להגיע, היו מסכימים להשתתף במימון מבצע התרמה ייחודי לו נרתמו הרשויות המקומיות, צה”ל ועמותת עזר מציון. כך מחסלת הבירוקרטיה הישראלית את סיכויי ההחלמה של חולי הסרטן;
באפריל 2005 נחתם הסכם בין צה”ל לבין עמותת “עזר מציון” והמרכז לשלטון מקומי. במסגרת ההסכם נקבע, כי מכל חייל העובר את הליך הגיוס והבדיקה הרפואית במרכז קליטה ומיון (בקו”ם – ל.ת), תילקח דגימת דם פשוטה. במעבדה, במחיר הנע בין 45 ועד 60 דולרים לבדיקה בודדת, יסומנו הנתונים המתאימים ותוצאות הבדיקה יתווספו ללמאגר מח העצם הלאומי של “עזר מציון”.
על השאלה מדוע מאגר מח עצם לאומי, שעשוי להציל חיים במקרי מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם ותאי החיסון נפגעת, מנוהל על-ידי עמותה פרטית, התקשו לענות במשרד הבריאות. דווקא במרכז לשלטון מקומי ניתנה חלק מהתשובה.
למקומון קול השרון, סיפר בכיר, כי; “הסיבה העיקרית שהצטרפנו למבצע ואנחנו מפרסמים את האפשרות לתרום באמצעות משלוח הארנונה, זה רק בגלל שהמימסד הארצי פשוט טובע בחדלונו. כמו שבמשרד החינוך משיתים על הרשויות עוד ועוד חובות ומטלות תוך קיצוץ מתמיד בתקציבים, כך גם במערכת הבריאות. מצד אחד מקצצים על-ימין ועל שמאל במספר האחיות בבתי הספר, מנגד לא מצליחים להגיע לנוסחה למימון בדיקת דם שתציל בעתיד חיים”.
בתגובה רשמית יותר ציין שרון עזריאל, המשמש כמשנה למנכ”ל מרכז השלטון המקומי, כי; “בשל העובדה שזהו מאגר לאומי, החליט המרכז לשלטון מקומי לקחת חלק במבצע. עד כה שלחנו כמיליון וחצי גלויות לציבור בו הוא מתבקש לתרום 216 שקלים, שזהו מחיר בדיקה אחת”.
כשהגענו ל”עזר מציון” הבנו, שישנן משפחות שפשוט שילמו הרבה יותר.
בצה”ל, שיש לו כאמור את המאגר הפוטנציאלי הגדול ביותר של תורמים אפשריים, שבין כה וכה נאלצים לעבוד בדיקת דם במסגרת שרשרת החיול, אימצו בחום את רעיון המבצע.
עיקרו של המבצע הוא ביצוע דגימות דם והוספתן למאגר מוח העצם הלאומי של “עזר מציון”. השתלת מוח עצם הנה גישה טיפולית מקובלת היום למחלות שונות בהם מערכת ייצור תאי הדם ותאי החיסון נפגעת, כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או פגם גנטי.
הירתמות צה”ל למשימה חשובה ומצילת חיים זו, מגדילה את המאגר הלאומי בעשרות אלפי תורמים פוטנציאלים חדשים בכל שנה. “אנו רואים בכך, הזדמנות לאיסוף נרחב של דגימות. צה”ל מקווה שבדרך זו יגדל המאגר הלאומי ויוגדלו סיכויי ההחלמה של חולים רבים”, נמסר מדובר צה”ל.
ואכן, מאז החל המבצע בו נאספו עד כה 11,500 דגימות דם, נמצא מזור לעשרה חולי סרטן בדרגות שונות. טיפול, שעל-פי הערכות רפואיות שונות, נחשב ליעיל יותר בטיפול אימונולוגי מטיפול באמצעים אחרים כדוגמת כימותרפיה ותרופות. למרות זאת, עם קורטוב של כעס בקולו, הדגיש אהרל’ה סיני, סגן מנהל עמותת “עזר מציון”, למקומון קול השרון, כי; “מאגר מוח העצם הלאומי ממומן מתרומות וללא סיוע ממלכתי”.
אחד מאלה שזכו למציאת תורם הוא עין (קיצור שם) בן ה-7, תושב אחד הישובים באזור. אמו, שרית (שם בדוי), סיפרה למקומון קול השרון, כי; “במשך כחצי שנה, חיפשנו תורמים. בתחילה ניסינו בני המשפחה הקרובה. לאט-לאט התרחבנו. במאגר העולמי לא נמצא תורם ובהתחלה גם במאגרים שיש בארץ…
“הוצאנו עד היום, כמעט 10 אלפים דולרים למימון בדיקות מח עצם למציאת תורם פוטנציאלי. המומחים, המליצו לנו, להגדיל את המעגלים לאט-לאט. לקחנו הלוואות בבנק וביקשנו תרומות מחברים ומידידים. כשהגענו ל”עזר מציון” הבנו, שישנן משפחות שפשוט שילמו הרבה יותר. אנחנו לא היינו מוכנים לוותר על הילד שלנו שקמל מול עינינו. לפני כחודשיים נמצאה דגימת הדם המתאימה והתורם הסכים לתרום”.
ל-40% מכלל החולים בארץ הנזקקים להשתלת תאי אב מתורם, יש תורם אידיאלי; אח או אחות, התואמים את החולה בסיווג הרקמות. ל-60% מהחולים הנותרים אין בנמצא תורם בן משפחה. על-ידי בדיקת סימנים גנטיים של סיווג רקמות, הנמצאים על כדוריות הדם הלבנות (לימפוציטים), ניתן לקבוע איזה “טיפוס” של סיווג רקמות יש לנבדק. סיווג זה מהווה מעין תעודת זהות ביולוגית שלו.
<!–YANIV26-1-06_01.htm–>כיום, מוכרים כ-500 סמנים גנטיים של סיווג רקמות. עשרה עיקריים מהם יורש כל אדם מהוריו הביולוגיים, בהרכבים שונים.
עקב המספר הגדול של סמנים אלה והאפשרויות הרבות של צירופים שונים ביניהם, הסיכוי למצוא תורם אקראי הזהה לחולה בסיווג הרקמות הוא קטן. סיכוי זה נע בין 1 ל-10,000 או ל-50,000 או ל-100,000, לעתים אף יותר, בהתאם לשכיחות סיווג הרקמות של החולה באוכלוסיה.
מסתבר, שקיימים גם הבדלים אתניים המגבילים עוד יותר את הסיכויים למציאת תורם אידיאלי – זאת מעבר לקשיים וסיכונים אפשריים בהשתלת מח העצם.
“למרות כל זאת”, ציין פרופסור הווארד דיוק, מומחה בריטי, בתחום; “עדיין במצבים מסוימים מדובר בדרך הטובה והיעילה ביותר לטיפול ועד כדי החלמה של חולי לוקימיה ומחלות נוספות הקשורות לדם”.
למקומון קול השרון, נמסר בתגובה ממשרד הבריאות, כי; “משרד הבריאות מגבש את מדיניותו בנושא תרומות מוח עצם. עד כה מונו שתי ועדות לגבי סטנדרטים נדרשים והיקף המימון. השקעה זו נבחנת מול תועלתן של טכנולוגיות רפואיות אחרות”.
לשאלות מדוע לא נטל משרד הבריאות חלק, עד כה, בפרויקטים בהם גם צה”ל שותף, כמה שנים מתקיימת בדיקת הוועדות ומדוע חל עיכוב רב כל-כך בקבלת המלצות ומסקנות, לא נתקבלו תשובות.
Add Comment