האמת, שמי שמספיד והספיד את הליכוד טועה, שוב, טעות חמורה. הליכוד חי וקיים. הליכוד, אם תרצו, פשוט החליף שם. כולנו יודעים, שלעיתים החלפת השם היא סגולה למרפא.
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
רחמים על עיתונאי ישראל. המעברים החדים, המפתיעים לכאורה, המזגזגים ימינה ושמאלה, קדימה אחורה, מאלצים אותם לבלוע במקרה הטוב כדור נגד בחילות ובמקרה הגרוע יותר להמציא כותרת חדשה, מקורית ומקפיצה. הרי “פצצה פוליטית” זו כבר אמירה שחוקה, “דרמה בקדימה” כבר נמאס, “התרסקות הליכוד” כבר לעוס ואפילו “רעידת אדמה נוספת” כבר משעממת.
המעבר המפתיע, לא אותנו (כאן נעים, בשבוע שעבר) של שר הביטחון שאול מופז, תפס פעם נוספת את עיתונאי ודווחי ישראל לא מוכנים. גם כניסתו למסיבת העיתונאים דרך החלון… הם, אלה שירו את כל הפצצות הפוליטיות האפשריות, לא יודעים משמאלם ומימינם.
וממה הם מתרגשים? הנגבי, כמו עשרה, 11, 12, 13, 14, 15, 16 ולכו תדעו עוד כמה מהרגע שהקטע נכתב ועד שהעיתון יודפס ויופץ לא ערקו? ואנשי סילבן שלום, במידה ויפסיד לביבי, לא יעשו לנתניהו את המוות יום לאחר הבחירות? ואם ביבי לא יפרוש, אנשי שלום לא ינסו להשתלט בחזרה על הסניף? והאם אופציית המעבר של שלום לשרון נראית לכם מופרכת? הרי ברור לכל שהקווים היטשטשו. פעם היו בפוליטיקה הישראלית כללים.
ככל שהפוליטיקאים שלנו הפכו לתאבי כסא ועילגי אופי, נעלמו הכללים לטובת ריצוי העסקנים. כולנו ידענו מי בימין ומי בשמאל, מי במרכז הניצי ומי יונת שלום צחורה. היום הכל מבולבל. קרנות המזח הפוליטיים מאיימים להיקרע מהמקום, בשעה שיותר מדי פונקציונרים בעלי מעמד ושררה נתלים עליהם….
משל פייגלין
האמת, טוב שיש לנו את פייגלין. את משה פייגלין. מה היינו עושים בלעדיו? לא אנחנו, חלילה, אלא שאול מופז ודומיו שהשתמשו בו כמקפצה אידיאולוגית וסתם תירוץ לעבור לחיקו של סבא אריק, שמגלגל עיניים וכמו טפלון דבר מהלכלוך, החשדות והחקירות לא נדבק בו.
פתאום הפך פייגלין לאויב הליכוד. הוא מעז לדבר על בניין הארץ, על ערכים ועל שתי גדות לירדן.
פייגלין; גוזל תרנגולת שנפל בטעות לקן גוזלי נשר…
הליכודניקים, הרי, מעולם לא היו שומרי מסורת, מעולם לא חשבו על בניין הארץ וז’בוטינסקי מבחינתם תמיד היה שם של רחוב. נו באמת?! הרי פייגלין הוא לא הליכוד, טוענים בלהט כולם, הליכודניקים, שמעולם לא נראו כל-כך לא מלוכדים…
ושוב פעם עולה שמו של סילבן שלום. האם יערוק? האם איחר את המועד? האם המועד יגיע יום לאחר הבחירות? והאם פייגלין שוב פעם ישמש קרש מקפצה, כי הליכוד הוא ימני קיצוני?! אומרים שנבואה ניתנה לשוטים וחס וחלילה לא נחטא בנבואה, אבל די לדבר עם אלה המזוהים עם כל אחד ואחד מהמועמדים בליכוד כדי לקבל את אותן תיאוריות – עד שיגיע, שוב, איזשהו מפצון חדש.
האמת, פייגלין הגיע לליכוד קצת מאוחר. המצע שלו התאים לתקופת הליכוד של מנחם בגין, עוד לפני שהיה ראש ממשלה והחזיר את סיני… האמת פייגלין מזכיר לי את אותו גוזל תרנגולת שנפל בטעות לקן גוזלי נשר.
רצה לעשות רושם, עשה קוקוריקו והתיידד איתם. עבר הזמן, הגוזלים גדלו, הגביהו עוף ונעלמו. נותר גוזל התרנגולת לבד. אז לעשות קוקוריקו יודע פייגלין, אבל זה לא עושה רושם על אף אחד. ובקצב הזה תיוותר התנועה עם אף אחד…
לכודים
האמת, שמי שמספיד והספיד את הליכוד טועה, שוב, טעות חמורה. הליכוד חי וקיים. הליכוד, אם תרצו, פשוט החליף שם. כולנו יודעים, שלעיתים החלפת השם היא סגולה למרפא. אז הליכוד בנוסח שרון החליף את השם לקדימה. תחשבו על זה, קדימה היא כמעט אותה הגברת בשינוי האדרת.
ממש אין חדש תחת הרפש הפוליטי המשול לקבוצת ילדים תזזיתית הרודפת אחר הכדור שמנהיג החבורה השליך. והם רצים וגם אנחנו. ומה צריך ללמוד הבוחר הפשוט מהסערה הפוליטית? הליכוד כבר לא מלוכד? קדימה היא אחורה בסגנון חצי דיקטטורי? שינוי ללא כל שינוי? והאמת של העבודה נעה בין ההסתדרותניקים שמרימים ראש לבכירי עבודה מזדקנים?
אמרו בסקר
איקרוס; סקר הוא שקר…
אמרו פעם שסקר הוא כמו בושם – טוב להריח אותו אבל לא לשתות ממנו. בימים טרופים אלה, שסקרים ניחתים עלינו מלמעלה יותר מאשר הגשם המבושש לבוא, נזכרתי בסיפורו של איקרוס. האגדה מספרת על איש שחלם לעוף. נטל שעווה ונוצות וחיברם לידיו.
החל להניע את ידיו וראה זה פלא החל להתעופף כציפור בשמיים. אט-אט איבד תחושה וביקש לגעת בשמש. שכרון הכוח ריגש אותו. ככל שהתקרב לשמש, החלה השעווה בהליך הטבעי. היא נמסה מהחום. נשרו הנוצות ואיקרוס נפל אל מותו בצניחה חופשית.
סקר הוא שקר, אם תרצו והחיים הפוליטיים של היום מבוססים על ספינים. כשהסערה תשוך, הסקרים יראו תוצאות אחרות לגמרי. שלושה חודשים הם הרבה זמן בפוליטיקה בכלל ובישראל בפרט מדובר בתקופת נצח!
Add Comment