מדובר בשכר הממוצע; הנתונים המאוד לא מעודדים נחשפו בדו”ח מיוחד של מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי. להלן הנתונים במלואם
יחסית השכר הממוצע בנתניה נמוך יותר
נתוני סקר מינהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי, המתייחס לשנים 2002-2003. הסקר, שפורסם לראשונה השבוע, מתייחס לרמת ההשתכרות של השכיר לפי אזור מגוריו.
הנתונים, בנתניה, כך עולה מנתוני הסקר, אינם מעודדים. בשנת 2002 הרוויח הנתנייתי הממוצע במשך השנה 5,367 שקלים, לחודש. ואילו בשנת 2003 חלה הרעה בשכר; באותה תקופה מקבילה הרוויח הנתנייתי הממוצע 5,171 שקלים. מדובר בירידה באחוזים של 3.7%.
גם אחוז השכירים המשתכרים עד שכר מינימום בנתניה גבוה באופן יחסי. על-פי הנתונים שהגיעו לידי כתב המקומון קול השרון, עולה, כי מדובר ב-47.6% מהשכירים.
רק לשם השוואה, השכר הממוצע בשנת 2003 של תושב היישוב הקהילתי בת-חפר, עמד על 8,538 שקלים. קצת יותר מהם עומדים תושבי פרדסיה עם שכר ממוצע לחודש בשנת 2003 בסך של 8,659 שקלים.
ואילו שכרו הממוצע של תושב כפר-יונה עמד בשנת 2003 על שכר של 6,373 שקלים בחודש.
מנתונים אלה עולה, כי השכר הממוצע של כל תושבי הפריפריה (הזור) גבוה יותר מאשר שכרם הממוצע של תושבי נתניה.
גם בהשוואה שביצע המקומון קול השרון בין נתוני העיר נתניה לערים גדולות, ביניהן; חיפה ותל-אביב, עולה, כי השכר הממוצע בנתניה נמוך יותר באופן יחסי – בניגוד לאחוז המשתכרים עד שכר המינימום לאותה שנה שבנתניה גבוה יותר.
רק לשם השוואה: בעוד שבחיפה אחוז המשתכרים עד שכר המינימום בשנת 2003 עמד על 44.6%, בעוד ששכר הממוצע בחיפה עמד בשנה זו 6,634 שקלים.
על-פי הערכות השונות, אף-על פי שמבחינה רשמית אין תוצאות מעודכנות לשנת 2004, חל שיפור מסויים בהכנסה הממוצעת בנתניה – זאת במקביל לשמירה על יחס זהה באחוז מקבלי השכר עד שכר מינימום.
“מדובר בפערים משמעותיים מאוד, הן בין ישובים יהודים למושבים, והן בהשוואה לערים השונות” – ציינו בכירים במוסד לביטוח לאומי והוסיפו: “ההפרשים הללו, שלעיתים מגיעים עד פי 5 ו-6 בין יישוב ליישוב, מצביעים על הפערים המתפתחים לצד הגידול המתמיד באחוז המשתכרים עד לשכר המינימום”.
