ד”ר יואב בן-דב – איך מצאתי לולו
המשך
עד כה דיברנו על שיטת ההפצה הוויראלית כאמצעי להשגת מספר משתמשים גדול ביותר. אבל אפשר להשתמש בשיטה כזו גם למטרה אחרת, כדי להביא פריט מידע למקום שאנו מעוניינים בו אבל איננו יודעים איך להגיע אליו ישירות. כדי להדגים זאת אולי כדאי לספר על שימוש שעשיתי בשיטה כזו כמה שנים לפני שמושג ההפצה הוויראלית הפך למטבע לשון מקובל.
זה היה בסביבות 5991, כאשר ידיד שהתמחה בחקר תרבות סין, אבל היה מנותק באותו זמן ממערכות המידע האקדמיות, סיפר לי בדרך אגב על בעיה שנתקל בה. כאשר בודקים את המפות האתניות של סין בשנות הארבעים והחמישים, מופיע בהן מיעוט של שני מיליון איש שחיים באחד מאזורי הפריפריה הנידחים, ושנקראים בשם “לולו” (lolo).
לעומת זאת, במפות של סוף שנות הששים אין להם זכר. מה קרה להם? האם הם הושמדו או פוזרו בתקופת המהפכה התרבותית? ברור שאי אפשר לפנות לשגרירות הסינית בשאלה כמו “אולי במקרה הרגתם שני מיליון בני לולו”. איך ניתן אפוא למצוא מידע אמין על גורלם?
הצעתי לנסות להשתמש לשם כך ברשת האינטרנט. באותו זמן החיבור שלי היה דרך מודם של 0042 סל”ש שהעביר הודעות טקסט של דואר אלקטרוני, והייתי מנוי על שתי רשימות דיוור (stsil gniliam) שעסקו בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. רשימות דיוור שעוסקות בחקר סין לא היכרתי, אבל הבחנתי בארבעה “אנשי צומת” שהעבירו הודעות מרשימות אחרות לרשימות “שלנו”, והנחתי שהם עושים זאת גם בכיוון ההפוך.
ניסחתי אפוא הודעה קצרה שבה הצגתי את הבעיה, עם בקשה מאלה שמקבלים אותה להעביר אותה הלאה, כדי שתגיע לחוקרים או לרשימות דיוור המתמצאים בנושא. הניסוח התבסס על רגישויות “התקינות הפוליטית” שכבר הייתה אז באופנה בקרב אנשי אקדמיה, והשתמע ממנו שהעברת ההודעה היא מעין סיוע לעניינם של בני מיעוטים נרדפים – נוהג מקובל בעצומות דוא”ל כיום, אבל פחות מקובל באותם ימים.
שלחתי את ההודעה לארבעת אנשי הצומת שזיהיתי, וחיכיתי לתגובות. כשבוע אחר כך, החלו הודעות להגיע לתיבת הדואר שלי. חלקן היו קצרות יחסית ונראו כדברי תעמולה בעד או נגד הממשלה הסינית, אבל היו גם הודעות רציניות יותר, עם שניים או שלושה עמודים של מידע מפורט על אנשי הלולו ועל מה שקרה להם בשנות המהפכה התרבותית. חלק מהכותבים “הרציניים” גם הפנו אותי למקורות מידע נוספים, כמו למשל כתובת של פרופסור שמתמחה בנושא באחת האוניברסיטאות בארה”ב, או מחקר אקדמי על המיעוטים בסין שהתפרסם לפני כעשר שנים וכדומה.
בחודשיים הבאים קיבלתי מעל עשרים הודעות. כשבדקתי את כותרות המשלוח, התברר לי שאכן ההודעה שלי עברה מאנשי הצומת המקוריים לאנשים אחרים, ועשתה בדרך כלל כשניים או שלושה צעדים עד שנחתה באיזו רשימת דיוור של חוקרים העוסקים בסין. היו גם מקרים שמישהו שהיה מנוי על רשימה כזו שלח אותה בצעד נוסף לחבר שלו שמתמצא בנושא, והוא כתב אלי.
כחודשיים אחרי משלוח ההודעה המקורית הגיע גם דוא”ל מסטודנט סיני שלמד באחת האוניברסיטאות בארה”ב, ושהיה בעצמו לולו. המכתב שלו היה ארוך ומפורט, ובשלב זה כבר
יכולתי להצליב את המידע שלו עם מקורות אחרים שעוררו רושם אמין, ושכולם נתנו פחות או יותר אותה תמונה. כפי שמתברר, אנשי הלולו לא נעלמו. הם אמנם סבלו בתקופת המהפכה התרבותית, אבל כנראה שלא יותר מסינים אחרים. מה שקרה הוא שהמיעוטים הסיניים עברו סיווג מחדש, ואנשי הלולו הם כעת חלק מקבוצה גדולה יותר, שנקראת בשם “יי” (iY). יתרה מזו, מתברר שהשם “לולו” היה בעצם כינוי של זלזול, מעין “אנשי שבטים נבערים”, כך שאנשי הלולו לא רק חיים וקיימים, אלא כנראה גם הפכו בעקבות המהפכה התרבותית לאנשי “יי” גאים ומרוצים.
בשנה שלאחר מכן המשיכו הודעות נוספות להגיע בקצב הולך ופוחת, אבל המידע שלהן כבר לא חידש הרבה. העניין פחות או יותר נשכח, אבל כנראה שלא לגמרי. לפני כחודשיים קיבלתי דוא”ל ממישהו שמצא את ההודעה שלי בארכיון ישן, ושסבר שאולי יעניין אותי לדעת שביבשת אטלנטיס הקדומה היה גם שבט בשם “לולו”. זוהי עוד תכונה של שיטת הפצה הוויראלית: גם כאשר היא ממוקדת למטרה ספציפית, לעולם אי אפשר לדעת לאן ולמה תגיע. ואולי ביום מן הימים, כאשר ינחתו חייזרים על כדור הארץ, תהיה גם להם איזו תשובה בשבילי על בני ה”לולו” הפזורים ברחבי היקום.
______________
הכותב יואב בן-דב, הוא ד”ר להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, שתחומי התמחותו מתפרשים גם לכיוונים בלתי מקובלים כמו קריאה בקלפי טארוט ומוזיקת טראנס… באתר שלו הוא מציג לקט מאמרים בנושאי מדע, פילוסופיה, חברה, טכנולוגיה ומיסטיקה.
______________
המאמר מובא מאתר ד”ר יואב בן דב
Add Comment