מצבו של הליכוד הרבה יותר סימפטי ממצבה של תנועת “קדימה” מתוצרת שרון ואסופת מצטרפים ופורשיו. נכון, הסקרים מאד מעודדים את שרון ופליטיו, אך כידוע, ותשאלו את מר שמעון פרס, הסקרים אינם אלא מלכודת-דבש שרבים וטובים נפלו לתוכה…
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
המערכת הפוליטית בישראל סוערת. פרשנים מלומדים מגדירים את התפלגות שרון מן הליכוד ואת ניצחונו של עמיר פרץ במפלגת העבודה, כ”רעידות אדמה”. נו טוב. העולם הסייסמולוגי ודאי מגחך מן ההגדרה הזו, השאולה מן המדע הגיאולוגי-גיאוגרפי, אבל העיתונות עם כל צבעוניותה, קשה לה לייצר ריגושים חדשים של לוליינות מילולית. בשלב הבא, כך נדמה לי, תתחיל התקשורת הצהבהבה לתאר בשמות כל “רעש אדמה” פוליטי. לאמריקאים יש את ההוריקן קתרינה ולנו יהיה את המפץ הפוליטי “שמוליק”. שיהיה.
האמת, שתנועת הליכוד, לפי המונחים הללו, בהחלט מצויה במצב שברירי שאחרי הרעש הגדול, המפץ, ההלם והתימהון.
בינינו, כשבערך שליש מהח”כים והשרים נוטשים את הספינה הפוליטית המקרטעת הזו לטובת חזון אחר, חדש ואולי מבטיח יותר, זה מלחיץ. בעיקר לאחר שהספינה נותרה בידי כמה מלחים תשושים, שעסוקים בינם לבין עצמם במלחמה על אחיזת ההגאים בניסיון למנוע את טביעת הספינה. ובינינו, הסחורה שסוחבת הספינה הנלחמת בגלים הפוליטיים המאיימים להטביעה ולהצניחה עד ל-15 מנדטים במקרה הטוב, ממש לא משהו.
במחשבה שנייה, אם תשאלו אותי, אזי מצבו של הליכוד הרבה יותר סימפטי ממצבה של תנועת “קדימה” מתוצרת שרון ואסופת מצטרפים ופורשיו. נכון, הסקרים מאד מעודדים את שרון ופליטיו, אך כידוע, ותשאלו את מר שמעון פרס, הסקרים אינם אלא מלכודת-דבש שרבים וטובים נפלו לתוכה, ליקקו דבש, נהנו מן המתיקות ולבסוף שקעו עמוק עמוק אל תהום הנשייה הפוליטי שאין ממנו חזרה.
תשאלו את מר שמעון פרס, הסקרים אינם אלא מלכודת-דבש
“קדימה” שותה עכשיו מן הדבש, זה מסחרר, זה משכר. אבל זה גם משקר… תנועת הליכוד חטפה סטירה, אבל עדיין לא ברור אם גם השרון-מאניה במדינה תחזיק מעמד עוד זמן רב…
יש הבדל עצום ומהותי בין מחנה הפליטים הפוליטי של אריאל שרון, מחנה פליטים “שרוניה” לבין תנועת הליכוד, שיש לה הרבה יותר מוסדות שורשים, פעילים, ואנשי שטח. הליכוד הוא בית.
“קדימה” היא אוהל מט ליפול. נכון, הליכוד כתנועה משלם כיום את מחיר זחיחות הדעת של מנהיגיו הפורשים, הוא משלם על הסגנון המושחת של רבים ממנהיגיו (גם אלה שנותרו), שהפכו לעבדים נרצעים לחברי מרכז מגוחכי דרישות ומרובי בר-מצוות. ועדיין, לליכוד כתנועה יש דרך.
נכון, צריך לחפש את הדרך מחדש בגנזך ובארכיון, אבל היא קיימת והיא תתקיים לבטח אם דווקא הכוחות החדשים בשטח יתעוררו לחיים.
במילים אחרות: שר הביטחון שאול מופז, שלמרבה טיפשות עסקני המרכז לא זוכה לתמיכה הגדולה ביותר, היה חכם כשאמר לא לפיתויי שרון. הוא, אסטרטג לא רע, יודע שהליכוד כרגע צולע. הוא גם יודע שפוליטיקה היא גלגל ענק – היום אתה למטה ומחר אתה למעלה. בסקרים כרגע הוא אחרי נתניהו, אבל לפני האחרים שפשוט לא פוגעים. ועדיין, ההבדל בינו לבין האחרים זו היכולת להבין פרגמטיזם מהו.
נשיא קצב; ממש לא כוכב אלקטוראלי
שמתם לב, שהפאניקה האוחזת בשורות הליכוד חרגה קצת מגבולות הטעם הטוב וההיגיון הבסיסי. בסוף השבוע, למשל, הבליח לאמצעי התקשורת היעני “סקופ”, כי נשיא המדינה משה קצב עשוי להיות המועמד המוסכם של הליכוד… בוחשי הליכוד טוענים, כי נוהלה שיחה עם הנשיא בנדון והוא המתין לסקרי דעת קהל, אשר יאמתו את התקווה. קצב עצמו התחפר והוציא תגובה מתוקשרת: “לא היו דברים מעולם”.
קצב צודק. כל בר דעת שיש לו קצת ידע פוליטי, יודע שקצב הוא נשיא נחמד, אבל ממש לא כוכב אלקטוראלי. חוצ-מז’ה, רק אדם מעורער בנפשו יוותר על מנעמי הנשיאות לטובת בחירות פוליטיות. עד שהוא ברח מזה, עכשיו להחזיר אותו לזה?!
מי שלא יצליח לברוח מהרי”ש המתגלגלת שלו הוא יקיר המדור בכל הזמנים טומי לפיד. בתנועה, שנדמה שעדיין לא קולטת שבמקרה הטוב היא תאבד חצי מכוחה, החליטו להתמקד במלחמה בשחיתות הציבורית – אחרי שהבינו שגם לציבור הבוחרים שלהם נמאס לשמוע כל היום “חרדים, חרדים”.
מעניין, כיצד יסבירו בתנועת שינוי רודפת הצדק על-פי אמונתם העיוורת, מדוע קיבלו 700 מיליון שקלים כספים ייחודיים, שחולקו לעמותות ולאגודות שלפיד החילוניות חפץ בעיקרם. והרי, אם סחטנות חרדית היא סחטנות, אזי מהי סחטנות נוסח שינוי? צביעות אולי?! אתנן פוליטי אולי?!
מי ינחה אותו?
ח”כ טל; טיפוס ססגוני ומיוחד
צריך עור של כמה פילים כדי להיכנס לכנסת דרך האוכף הרחב של סיעת ש”ס, אחר כך לנדוד לעברו של עמיר פרץ בתנועת “עם אחד” ושוב להיכנס לכנסת, להתפרק ממנו ולחבור לתנועת “קדימה” של אריק שרון, עם אותה תקווה, להצליח להתברג שוב ושוב על כסא הח”כ.
ח”כ דוד טל, הוא בוודאי טיפוס ססגוני ומיוחד ואם יחליט יום אחד לפרוש מהכנסת לתמיד, בוודאי יוכל לפתוח סדנת נגרות בה יוכל ללמד אנשים לא רק כיצד מבריגים כסא, אלא כיצד מתברגים ונדבקים אליו – בעיקר אם מדובר במושב בכנסת.
Add Comment