המעקל אינו יכול לעקל אלא את מה שיש לחייב כלפי הבנק וכפי שלחייב אין זכות מגובשת לקבלת כספים עתידיים, כך גם למעקל לא קיימת זכות כזו.
השופטת רונן; לא קיימות במועד הטלת העיקול זכויות עתידיות מגובשות שניתן לעקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע, כי עיקול זמני המוטל על חשבון בנק, תופס רק את הכספים המצויים בחשבון בעת הטלתו ולא חל על כספים שנכנסו לחשבון לאחר שהוטל. בכך, קיבל בית המשפט את ערעורו של הבנק, שנקבע, כי הפר צו עיקול בכך שאיפשר לחייב למשוך כספים מחשבונו, לאחר המצאת צו העיקול ורישומו.
עיקול על זכות עתידית לפירעון חוב הינו אפשרי, כאשר מדובר בחוב או זכות שעילתם כבר באה לעולם. לעומת זאת, לא ניתן לעקל זכות שטרם התגבשה והינה בגדר תקווה או ציפיה שייווצר חוב בעתיד.
השופטת רות רונן קבעה, כי זכותו של לקוח כלפי הבנק הינה רק הזכות להשבת סכום הכסף הקיים ביתרת זכות בחשבון. אמנם, ללקוח זכות כלפי הבנק למשוך מהחשבון כספים שיגיעו לחשבונו בעתיד, אם וכאשר יגיעו כספים כאלה, אך אין זו זכות שהתגבשותה בעתיד ודאית, אלא לכל היותר מדובר בציפיה או סיכוי לא קונקרטי לקבלת כספים.
במצב זה, לא קיימות במועד הטלת העיקול זכויות עתידיות מגובשות שניתן לעקל.
המעקל נכנס לנעלי החייב במערכת היחסים שבינו לבין צדדים שלישיים, וכך גם במערכת היחסים שבין החייב לבין בנק שהחייב הוא לקוחו.
בהתאם לזאת, המעקל אינו יכול לעקל אלא את מה שיש לחייב כלפי הבנק וכפי שלחייב אין זכות מגובשת לקבלת כספים עתידיים, כך גם למעקל לא קיימת זכות כזו.
התוצאה לפיה לא ניתן לראות בזכות שעוקלה כזכות למשוך מחשבון החייב את יתרת הזכות שתהיה בחשבון, תהיה אשר תהיה בעתיד, ראויה גם מבחינת האינטרס הציבורי שהינו יצירת מוטיבציה לחייב להמשיך ולייצר רווחים, חרף העיקול.
___________
ע”א 2724/03 בתיק בנק הדואר בע”מ נגד אדר גלוב בע”מ.
* הכותבת שירה הימן, עו”ד, נמנית על צוות אתר המשפט הישראלי “פסקדין” באדיבותו הובאה ידיעה זו.
Add Comment