כך עולה ממחקר שפורסם בכתב-העת המדעי סיינטיפיק אמריקן היוצא לאור בידי רשת אורט. ד”ר דבורה יעקבי מהמרכז לחינוך מדעי, שנשאה דברים על המוח הגברי והמוח הנשי, ביום עיון מיוחד באורט הרמלין בנתניה. מוח האישה קטן ממוח הגבר
מימין לשמאל: פרופ’ אהרון צ’חנובר ופרופ’ אברהם הרשקו, צילום מכון ויצמן למדע
“מתברר שהגוף האנושי, נמצא בתהליך תחלופה מתמיד של הרס ובנייה ומדי יום מוחלפים כחמישה אחוזים ממרכיביו” – את העובדה הזו, מפיו של חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004, פרופסור אהרון צ’חנובר, למדו מאות תלמידים מצטיינים באורט ישראל במסגרת “מדע אורטי” יום מדע בהשתתפות פרופ’ צ’חנובר, חתן פרס שערכה הרשת במכללת אורט הרמלין בנתניה.
התלמידים, שהגיעו לעיר נתניה, ביום רביעי, שעבר, מכל קצוות הארץ, לומדים במגמות מדעיות ברשת “אורט”, כהנדסה ביו-רפואית וביוטכנולוגיה וחלקם משמשים כמדריכים צעירים בפיזיקה.
הרצאתו המרתקת של פרופ’ צ’חנובר; “מדוע על חלבוני גופנו למות כדי שאנו נחיה”, התבססה על המחקר שזיכה אותו ואת שותפו פרופ’ אברהם הרשקו בפרס הנובל אשתקד.
מאות התלמידים שנחשפו לתוצאות המחקרים החדשים בתחום המוח, למדו עוד מפי פרופ’ צ’חנובר, כי; “בגוף האנושי כ-50 אלף חלבונים המתפקדים באופן הרמוני כדי לייצר חיים ותפקידם לווסת תהליכים בגוף.
הסיבות לתהליכי ההרס והבנייה בגוף הן הטמפרטורה שלו, תהליכי בקרה דוגמת ייצור נוגדנים למחלות וחמצן, הגורמים להרס החלבונים. אם לא ייהרסו החלבונים, ייאגרו בגוף ויזיקו לו; הדבר יתבטא במחלות כמו; סרטן ואלצהיימר.
אחת הסוגיות המרכזיות שבהן עסק מחקרם של צ’חנובר והרשקו, התמקדה בגילוי מנגנון ההרס של החלבונים. הנחת היסוד שבבסיס הגילוי המחקרי הייתה שבגוף מצויה מערכת סלקטיבית לפירוק חלבונים. לדברי צ’חנובר, הבנת הגילוי המחקרי הביאה בסופו של דבר לפיתוח תרופה למחלת הסרטן ומכאן חשיבות תרומתו.
ד”ר יעקבי; הנשים, מועדות יותר להדרדר בחשיפתן לסמים
את הנושא השני שנדון ב”מדע אורטי” יום מדע של אורט הנחתה ד”ר דבורה יעקבי, מהמרכז לחינוך מדעי, (חמד”ע) שנשאה דברים על המוח הגברי והמוח הנשי. הדברים התבססו על מאמר שפורסם בגיליון האחרון של כתב-העת המדעי “סיינטיפיק אמריקן” היוצא לאור בידי רשת אורט.
ד”ר יעקבי, העלתה 3 שאלות מרכזיות: האם קיימים הבדלים בין המוחות; מהם ההבדלים ובאילו תחומים הם מתבטאים ומה משמעותם והשלכותיהם.
לדבריה, ההבדלים בין המוחות באים לידי ביטוי בגודל: מוח האישה קטן ממוח הגבר. הדבר מתקבל על הדעת משום שבדרך-כלל גופן של נשים קטן יותר והן שוקלות פחות מגברים. אך אין בכך, כדי להעיד על רמת ההישגים האקדמאיים של שני המינים, אם כי קיימים הבדלים בדרכי החשיבה.
יעקבי, ציינה, כי ההבדלים האנטומיים בין המוח הזכרי לנקבי, קיימים בכל אזורי המוח ומתבטאים בשפה, בזיכרון, ברגש, בראייה, בשמיעה ובניווט וכי נמצא שמקור ההבדלים הוא ביולוגי וסביבתי.
כך למשל; גברים סובלים יותר מעיוורון צבעים; נשים סובלות יותר מדיכאון קליני; גברים נמשכים לאמנויות לחימה; נשים אוהבות יותר לשוחח; לגברים תפיסה מרחבית טובה יותר.
לעומתם, תפקודי החשיבה אצל נשים גבוהים יותר. יעקבי, הדגישה, כי ההבדלים כוללניים וכי אין לאמצם באופן גורף.
כדוגמה להבדלים סביבתיים בין המוח הגברי למוח הנשי הביאה ד”ר יעקבי את האבחנה, כי גברים מתמודדים טוב יותר עם למידה וזיכרון במצבי לחץ.
גברים מתמודדים טוב יותר עם למידה וזיכרון במצבי לחץ. ארכיונעים.
לעומת זאת, לחץ ארוך טווח פוגע בהם יחסית לנשים; הנשים, מועדות יותר להדרדר כשהן נחשפות לסם; לגברים נטייה מוגברת ללקות בסכיזופרניה.
ד”ר יעקבי, ציינה, כי יש עדיין לא מעט נעלמים בתחום חקירת ההבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי וכי יש להביא בחשבון שההבדלים אינם מוחלטים אלא סטטיסטיים בלבד. אולם, יש לזכור, כי שני המינים חייבים להיות שווים מבחינת האפשרות להתפתח אישית ואינדיבידואלית בחברה.
בתום ההרצאות צפו תלמידי אורט בהצגה “איינשטיין” מאת גבריאל עמנואל, שהוצגה על-ידי השחקן ויקטור עטר והתבססה על דמותו המרתקת ומלאת הניגודים של אלברט איינשטיין.
מהמנהל למו”פ ולהכשרה ברשת אורט נמסר, כי הרשת פועלת לשילוב מפגשים עם אנשי מדע מובילים במערך הלימודים של תלמידי המגמות המדעיות מתוך ראיית הערך המוסף שבמפגש עם השטח.
Add Comment