אינני מצליחה להבין את המנגנון הנפשי והמוסרי של בעלי מועדונים בישראל לנוכח ידיעתם הברורה, כי המקומות שבבעלותם מהווים אתרי פשע, חללים שבתוכם מתרחשת אלימות מינית, מקומות מקבץ לבריונים, לעבירות סמים, לעבירות אלכוהול ועוד?
tal_rabinovich_t180k-n_05_04.jpg
“בטרור שמשתלט על המועדונים יש לטפל לא בהצבת עוד שוטרים בכניסה, אלא באמצעות החזרת הסלקציה, עם סמכויות עיכוב והפעלת כוח” – כך טוען שלומי מינץ, בכתבתו שהתפרסמה באתר YNET
, ביום ראשון, 9.10.05, בעקבות רצח החייל נידאל מנסור בן ה-20, במועדון ה”רוקו ביץ’” בחיפה ביום בשישי האחרון.
“טרור המועדונים”, כך מכנה העיתונאי מינץ את מציאות המועדונים ואני מסכימה עמו בעניין זה. אולם, בניגוד לקריאתו להחזרת הסלקציה כפתרון לפשיעה במועדונים, אני סבורה כי החזרת הסלקציה לא תשנה דבר.
המועדונים מהווים ללא ספק זירת פשע לאלפי אירועים פליליים ועל כך אין חולק.
אני מציעה להתייחס אל המועדונים לא רק כ”זירת הפשע”, אלא גם כ”הזמנה לפשע” – בהיותם מוסדות המקבצים אליהם את הפורענות, את האלימות, את הטרור, את הפושעים ואת הקורבנות..
ככאלה – יש לסוגרם לאלתר!
נידאל מנסור, נרצח במועדון הרוקו ביץ’ , בחיפה
1,184 אירועים פליליים התרחשו בשנת 2004 במועדוני לילה, 508 מתוכם מקרי דקירה בנשק קר – עלייה של 15% לעומת 2003. (הנתונים הם על פי ועדת עמית כפי שפורסם ב-YNET).
ואפילו בקורבן אחד היה מדובר – אני לא מצליחה להבין כיצד ישן בלילה בעליו של מועדון מסוג זה ומה בדיוק עובר לו בראש כאשר הוא ער?
ועוד, האמנם השם התמים “מועדון” – תואם את מה שנעשה בתוכו?!
כמו כן, אינני מצליחה להבין את המנגנון הנפשי והמוסרי של בעלי מועדונים בישראל לנוכח ידיעתם הברורה, כי המקומות שבבעלותם מהווים אתרי פשע, חללים שבתוכם מתרחשת אלימות מינית, מקומות מקבץ לבריונים, לעבירות סמים, לעבירות אלכוהול ועוד?
ובעיקר אינני מבינה את המחוקק הישראלי אשר ממשיך לאפשר את קיום ה”מועדונים” האלה לאחר כל כך הרבה נפגעים וקורבנות?
כך גם אינני מבינה מהי תרומתם התרבותית, המוסרית והחינוכית של מועדוני הלילה לחברה הישראלית: מוזיקה?!… מקומות לבילוי רומנטי?!
מוזיקה, בהגדרתה הפיסיקאלית אינה מוגדרת כרעש. ברור לכל כי הרעש המושמע במועדונים לא רק שאינו מהווה תרומה תרבותית, אלא שהוא מהווה מפגע בריאותי מובהק.
השם התמים “מועדון” – תואם את מה שנעשה בתוכו?!
הרעש המושמע במועדונים, יותר מכל מהווה דבר אחר והוא: נזק למערכת השמע, בנוסף לכהות חושים וסכנה לבריאות. ככזה, יש להימנע ממנו ולמונעו.
כך גם לגבי ה”רומנטיקה”: מבלי להיכנס להגדרת המושג – הייתי בוחרת ב”סקס” כמושג אשר יתאר טוב יותר את המתרחש במועדונים מבחינת האווירה ולאוו דווקא סקס במובנו הטוב, לאור שורה ארוכה של מקרי אלימות מינית, הטרדה מינית ותקיפה מינית אשר ממלאים את חללי המועדונים…
אלה ללא ספק, אינם מהווים מציאות רומנטית או תנאים לרומנטיקה; אלה הם תנאים לפשע ולאלימות.
אינני סבורה, כי יותר שוטרים, יותר שומרים, או יותר סלקטורים, יוכלו להוות פתרון.
יותר מדי קורבנות, יותר מדי נפגעים, יותר מדי אלימות ויותר מדי משפחות כואבות;
סגרו את המועדונים!
_________
הכותבת טל רבינוביץ’, הינה סופרת, מרצה ומורה בחינוך המיוחד בבית ספר תיכון ומלמדת בנושא התמחותה הוראת אנגלית לילדים ליקויי למידה. המעוניינים ליצור קשר עם הסופרת יפנו לאתר האישי tal-tales
Add Comment