במסגרת חגיגות ה-120 ליסודה של זכרון יעקב, הינה המלצה חמה לביקור וטיול נעים
merkaz_zih_00.jpg
מרכז מבקרים
טלפון: 06-6398811 פקס: 06-6398892
מנהל: גדעונים – עמותה לשימור ופיתוח זכרון יעקב
תקופה: התיישבות עלייה ראשונה 1882-1903
נושא: עליה והתיישבות
משך הביקור: שעתיים עד חמש שעות
הדרכה באתר: בתיאום מראש
חומר רקע: דפי הסבר מחולקים במרכז המבקרים ללא תשלום.
רקע היסטורי
זכרון יעקב, היא אחת מחמש המושבות הראשונות שקמו בתקופת העלייה הראשונה. בנר ראשון של חנוכה תרמ”ב (1882) עלו החלוצים הראשונים להר זמארין.
בראשיתה נקראה המושבה זמארין (או: סמארין וגם סמאריה), כשמה של חורבה שהיתה בתחומה. השם זמארין הוא ערבי, ותרגומו חלילנים; אולי על שם הרועים המנגנים בחלילים, שרעו את עדריהם בהרים.
בעיתונות של אותן שנים נקראת המושבה בשם סמארין וגם סמאריה, משמע – השומרון. אזור זה, הסמוך להרי מנשה, שויך משום מה לשומרון. סבל רב פקד את המתיישבים הראשונים, שהיו חסרי נסיון בחקלאות ואדמתם, שנרכשה בכסף מלא, נתגלתה כאדמת טרשים קשה לעיבוד.
הם היו זרים ובלתי רצויים בעיני שכניהם הערבים ויישובם היה רחוק, מבודד ונידח. זמן קצר לאחר הקמתה עמדה המושבה להתמוטט.
הברון רוטשילד, קיבל אותה תחת חסותו וזכרון יעקב היתה למושבת החסות הראשונה של הברון. לאות תודה קראו לה המתיישבים על שם אביו יעקב.
ב-1900 העביר הברון את כל מושבות חסותו וזכרון יעקב ביניהן, לידי חברת יק”א, שהצליחה להביא את האיכרים לעצמאות משקית.
בשנת 1924 עברו זכויות יק”א לידי חברת פיק”א, חברה שהיתה המחלקה הארצישראלית של יק”א לפני כן ובראשה עמד הברון רוטשילד.
פיק”א ייבשה את ביצות כברה שבחוף הים מול זכרון יעקב, והפכה אותן לאדמה חקלאית שנמסרה לאיכרי המושבה.
חברת פיק”א התקיימה עד 1958. ב1903- התכנסה בזכרון יעקב, ביוזמתו של מנחם אוסישקין, ’כנסייה’ לארגון היישוב היהודי בארץ ישראל, ובמהלכה הוקמה הסתדרות המורים העבריים בארץ.
בזכרון יעקב התגוררו בני משפחת אהרנסון, שהקימו את מחתרת ניל”י (ע”ע ’זכרון יעקב – בית אהרנסון’).
בשנים הרבות שחלפו מאז ייסודה פשטה המושבה צורה ולבשה צורה, מספר תושביה גדל בהדרגה עד להיותה כיום קהילה כפרית אשר קלטה וקולטת עלייה.
למושבה הוותיקה נוספו שכונות חדשות ומספר תושביה כיום כ-12,000נפש. כיישובים חקלאיים רבים בישראל, עברה המושבה ועוברת תהליך של צמיחה ופיתוח, אולם בזכות בני הראשונים החקלאים ובזכות מיקומה המיוחד שומרת זכרון יעקב על צביונה כיישוב כפרי.
המוזיאון’דרך היין’ הוא מסלול הליכה המציג את המושבה כמוזיאון פתוח. עיקר המסלול עובר ברחוב המייסדים, שבו בוצע פרוייקט שחזור ושימור הרחוב הראשון.
dereh_ayin_00.jpg
ברחוב זה התיישבו משפחות האיכרים הראשונות. ניתן להיכנס לאחת החצרות ולעמוד על המבנה המשותף להן: בחזית הרחוב ניצב בית האיכר, מאחוריו – חצר משק בעלי החיים ובסוף החלקה הבוסתן – עצי פרי וגינת ירק לתצרוכת עצמית. החצר כולה נקראה ’חכורה’.
על ’דרך היין’ ניצבים אתרים נוספים:
יד למייסדים: אנדרטה המעוצבת בצורת מגילה. על קיר הקרמיקה חרוטים שמות המשפחות הראשונות, רובן נמצאות עדיין במושבה. ’יד למייסדים’ היה בעבר הגורן, אליה הביאו האיכרים את תבואתם ולשם באו זוגות אוהבים.
בית אהרנסון: (ע”ע ’זכרון יעקב – בית אהרנסון’). בית ה’דפו’: הכלבו המרכזי שהקימו פקידי הברון לרווחת התושבים והפקידים. ’אוהל יעקב’: בית הכנסת הגדול שבנייתו הסתיימה ב-1886.
בית הפקידות: יד לבנים שנבנה על ידי פקידי הברון ושימש לאירועים ולכנסים מרכזיים בחיי היישוב ובהם האסיפה הראשונה בראשות מנחם אוסישקין והקמת הסתדרות המורים.
אחוזת לנגה: בית מרשים בסגנון בתי הארחה אנגליים, השוכן בתוך חורשה. הבית נטוש ועזוב.
יקב כרמל מזרחי: (ע”ע ’זכרון יעקב – יקב כרמל מזרחי’).
גבעת זמארין: הנקודה הראשונה אליה הגיעו החלוצים הראשונים. אפשר להרחיב את הסיור לחוות הנוקדים על כביש זכרון יעקב – בנימינה ביציאה הדרומית מזכרון יעקב. מתקיימות בחווה הפעלות לילדים הנמשכות שעתיים.
אפשר לערוך פיקניק במקום. החווה נמצאת קרוב לרמת הנדיב, הגן המטופח שבו נמצא קברו של הברון רוטשילד. במקום מעיין ותצפית. הכניסה לרמת הנדיב ללא תשלום, והמקום פתוח כל השבוע, כולל שבת (ראו רשימת אתרים נוספים בסוף הספר).
החומר המובא כאן בסיוע דובר המועצה המקומית זכרון יעקב ומתוך אתר החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות המועצה לשימור מבנים
Add Comment