זה היה פשוט מביך ומעציב לחזות בשחקני הספסל של מכבי נתניה, יושבים כשברקע מתנגן לו ההמנון הלאומי.
במסגרת הפקת הלקחים והמסקנות מהעבר במועדון מכבי נתניה, מיהר המאמן גילי לנדאו, למנות לצידו עוזר מאמן שלבטח לא ינשוף בעורפו בהווה ולא יהווה איום על מעמדו בעתיד. מינויו של יוני ועקנין, האלמוני, שאימן את מחלקות הנוער בלבד, שם למעשה, קץ לרצונות הלגיטימיים של אוהדי הקבוצה לראות לצידו של לנדאו, עוזר מאמן המזוהה עם סמל המועדון, אחד כזה, כמו: שלום תקווה או בני לם…
103X133_zave_raz_01.jpg
לנדאו ובצדק מבחינתו ראה את הדברים אחרת, הצרה היא שראייתו כלל לא משרתת את האינטרסים של המועדון שמעסיק למעשה עוזר מאמן שכלל לא משפיע ולא מורגש בשטח. משיחות עם השחקנים עולה שמידת מועורבותו של וקנין היא מינימאלית ביותר.
כשמעלים על סדר היום הציבורי את סדר העדיפויות הרצוי במכבי נתניה, עדיפים שחקנים עם זהות מקומית כמו: שלומי דהן, ישראל זויטי, עמוס נחייסי, צחי אילוז, או אפילו שניים מהם על פני שיריון תקציבי לעוזר מאמן.
יתרה מכך, אחד ממאפייני משחקי הבית של הקבוצה בשנים האחרונות הוא ה”פאנזים”, הנכתב בצורה מקורית אטרקטיבית ומקצועית שנסגר בשלב זה בשל קשיי נזילות ה”פאנזים”, מגיעים דקות ארוכות לפני שריקת הפתיחה רק בכדי לעיין ארוכות בנכתב על הקבוצה הביתית והקבוצה היריבה.
לנוכח המצוקה הכספית, עליה מצהירים בעלי הקבוצה מדי יום הם גם נדרשים לסדר עדיפויות אחר כיאה למועדון המצב חירום כלכלי. על פי התגובות מהשטח יתכן, כי דווקא עוזר מאמן, שבא להתגלח על זקנה של הקבוצה, הוא בגדר מותרות. יוחזרו מיידית ה”פאנזים”! יוחזרו מיידית לפחות חלק מהשחקנים המקומיים שנופו!
זלזול מקומם
הסקרנות סביב יכולתה של מכבי נתניה, היריבה האטרקטיבית מירושלים, הזרקורים שנדלקו סוף סוף וראובן עטר, הם חלק מהמקורות להכנסות השיא, המסתכמות בכ- 350,000 ש”ח, שרשמה מכבי נתניה כבר במשחק הראשון.
למרות זאת רשמה האגודה את אחת החרפות הגדולות ביותר ביחסה ליושבי היציעים, את פניהם של אלפי אוהדים, קידמו מושבי פלסטיק מלוכלכים שככל הנראה לא נוקו מאז סיום עידן גידי דמתי. צופים רבים ביציעים העדיפו לעמוד לאורך כל 90 הדקות ואלו שרגליהם עייפו, יצאו מהמגרש היישר למכונת הניקוי הייבש.
אף אחד מהמנהלים ואנשי התחזוקה הרבים שיש במכבי נתניה, לא חשב על הצורך לנקות את המושבים כחלק מהשרות והיחס לאלו המשלמים במיטב כספם.
גועל הנפש הזה שזעק לשמים גרם אפילו להסחת הדעת מחוסר הסדר השגרתי בקופות ובכניסות, מהיעלמותם המדהימה של כרטיסי ילדים ונוער, מכרוז שהותיר אותנו משתאים מי הוא מס. 15 המצויין של בית”ר ירושלים ואפילו ממידת הסכנה הטמונה באנטנה הענקית מעל היציע המרכזי של אוהדי הקבוצה. מה בסך הכל ביקשנו – מושבים נקיים ואיזה מסכנים האוהדים, שאפילו את הבגדים שלהם הורסים…
תנו כבוד להמנון
זה היה פשוט מביך ומעציב לחזות בשחקני הספסל של מכבי נתניה, יושבים כשברקע מתנגן לו ההמנון הלאומי. דקה ארוכה חלפה עד שנציגי הנהלה זיהו את המחדל המוסרי ומיהרו להקים את החבר’ה מרבצם ולצרפם לפחות ל”ארץ ציון וירושלים”.
כפיות טובה והדדיות
לא אהבתי, בלשון המעטה את קבלת הפנים לה זכה איציק זוהר, מחלק מאוהדי מכבי נתניה, קבלת הפנים כללה קללות ונאצות, מאותם אוהדים שבעבר הלא רחוק נשאו את זוהר, על כפיים, והעניקו לו ובצדק רב את תואר אחד משחקני הרכש הטובים ביותר של המועדון מאז ומתמיד.
בדקות אלו הורגשה כפיות טובה חד צדדית באוויר, אלא שאז בחר זוהר, להעניק את הפרחים שקיבל מאורי אוזן, דווקא לאוהדי בית”ר ירושלים ובכך איזן את מערך כפיות הטובה. הרי היו אלה אוהדי מכבי נתניה, שסייעו לו לצאת מתקופה אפורה בדרך לכוכבות מחודשת בכדורגל הישראלי. מבחינתו של זוהר, עדיף היה לו שמר לעצמו את הפרחים ואת הסטייל.
*הכותב משמש כפרשן הספורט של רדיו אמצע הדרך
לטור הקודם של רז זהבי – לחץ כאן
Add Comment