בראיית העולם שלי כרופא רגיל ומטפל ברפואה הסינית, אני מאמין, כי זוגות צעירים בהן האישה טרם הגיעה לאמצע שנות השלושים, עדיין אפשר להתחיל טיפול ברפואה הסינית. בגילאים יותר גבוהים, הייתי משלב את הטיפול המערבי עם הסיני.
“פרו ורבו ומלאו את הארץ”. ארכיונעים
הסינים מאבחנים ומטפלים במצבים של הפרעות בפריון בדרך שונה באופן מהותי מן הרפואה המערבית. הגישה המערבית היא שבלונית בדרך טיפולה. אם זקוקים לטיפול הורמונאלי ניתן לאישה הורמון ראשון, שני ולאחריו שלישי. לא נעשה ניסיון להבין מדוע אישה אחת מגיבה להורמון כזה או אחר ומדוע למרות הטיפול ההורמונאלי מתקשות נשים רבות להרות ונזקקות למחזורים חוזרים של טיפולים.
לפי הראייה הסינית, מומלץ לכל זוג להגיע לבדיקה וטיפול זמן רב טרם ההתעברות. בפרק זמן זה מאזנים את שני בני הזוג, כשהדגש הוא על האישה. רק לאחר השגת האיזון ממליץ הרופא על יכולתם לנסות להרות. ההכנה הזו של הגוף מאפשרת התעברות מהירה, הריון בריא וכמובן לידה של תינוק בריא, בשכיחות גבוהה יותר מהמקובל.
הרפואה הסינית רואה בהפרעות פריון אצל נשים סימפטום המעיד על חולשה אנרגטית. הסיבות לכך יכולות להיות עבודה מוגזמת, פעילות גופנית מאומצת, פעילות מינית מוגזמת בגיל צעיר, חדירת קור לאיברי הרבייה ותזונה לא נכונה:
עבודה מוגזמת: עבודה מוגזמת הכוללת שעות פעילות מרובות ללא מנוחה מתאימה המלווה בתזונה לקויה לאורך שנים הינה הגורם השכיח להתפתחות חסר באנרגיה של יין בכליות. האנרגיה של היין בכליות אחראית על הדם בזמן הווסת וכן גם לאספקת דם כללית לרחם. חסר באנרגיה זו יפגום על כן בפריון.
פעילות גופנית מאומצת: עבודה פיזית רבה או תרגול יתר גופני, מחלישים את הטחול ואנרגיית היאנג של הכליות. מצב זה בולט במיוחד בגיל ההתבגרות בו הרחם של הנערה הצעירה פגיע. בגיל זה, עבודה גופנית קשה כמו גם פעילות ספורטיבית מוגזמת, תרגילי באלט קשים ומפרכים, עבודה חקלאית מאומצת וכדומה, כולם מהווים אבן בסיס להתהוות התופעה.
פעילות מינית מוגזמת בגיל צעיר: כל פעילות מינית ובמיוחד כאשר היא מוגזמת, בגיל צעיר מדי (מגיל ההתבגרות ועד גיל 18 שנים), מהווים גורם חשוב ביותר להופעתן של מחלות רבות וכרוניות.
מחלה כרונית מחלישה את הכליות ואת המסלול החודר. העתיד של אותן בחורות לא ברור לגבי יכולתן או אי יכולתן להרות בעתיד. מה שברור, ששכיחות הפרעות הפריון בולט יותר בקרב אותה קבוצה של צעירות אשר הגזימו בפעילותן המינית.
חדירת קור: חדירת קור הינה גורם שכיח להפרעות פריון בנשים צעירות. למעשה זו הסיבה השכיחה ביותר לעקרות ראשונית בנשים צעירות בבריטניה (שם נבדק הנושא). באם נערה בגיל ההתבגרות נחשפת לקור ורטיבות (במיוחד בזמן המחזור החודשי) בעת שיעור ספורט או בשל סיבה אחרת, הקור חודר לרחם ומביא להתפתחות קור פנימי החוסם את המעבר של מסלולי ההכוונה והחדירה ובגין כך מתפתחת העקרות.
תזונה: צריכת יתר של מזון ומשקה קרים עד קפואים מביאים להתקררות הרחם, בדומה לדיון הקודם. צריכת יתר של מזון שומני ומוצרי חלב מביאים להתפתחות לחות באיבר המין הנשי. דבר זה מונע פריון. בגישה המערבית מדובר בחסימה של החצוצרות.
צריכת יתר של מזונות קרים מביאים להתקררות הרחם
כאשר מאבחנים הפרעות בפריון חייבים להבחין בין מצבי חסר לעודף. עלינו לדעת בבירור באם נזין את הצ’י או נמתנן, נרגיע ונעלים גורמים פתוגנים במקרים של “מצבי ריקנות”.
ההפרעה בפריון, נובעת על רקע חסר חומר חיות חיוני ביותר להתעברות, “דם” או “תמצית” של הכליות (אנרגיה יין או יאנג של הכליות).
בכדי להשיג התעברות, חייב להתקיים איזון בין יין ויאנג של התמצית: אזי יש די נוזלים ודם בכדי לתמוך בהפריית הביצית או אפילו ביצירת הביצית, בשלב יותר מוקדם. באם מרכיב האש חזק מדי, הדם של הרחם יתחמם וזה יוצר תנאים גרועים להפריה או בכלל כתמיכה בביצית.
במקרה המשלב את כל הסיבות שהוזכרו, לא יהיה פריון בשל גורמים פתוגניים החוסמים את הרחם ומסלולי ההכוונה והחדירה. גורמים שכאלו יכולים להיות: קור (שכיח למדי במדינות קרות ולחות), “דם חם”, לחות, כליאת צ’י ועימדון של דם. ההפריה היא תהליך עדין וכל גורם שהוזכר קודם יכול למנוע או לעכב את תהליך ההפריה.
הקור מהווה סיבה מאד שכיחה להפרעות פריון, הוא חוסם את הרחם והמסלולים המגיעים אליו. החום ב”שער החיים” נחוץ למעבר שבין שלב הביצית ליצירת העובר. הקור חוסם את הרחם ומעכב את “אש החיים” ובשל כך נמנעת ההפריה. הקור יכול להיות “מלא” או מסוג “ריק”, תלוי עד כמה קיים חסר יאנג בכליות.
“דם חם” יגרום גם הוא להפרעות בפריון, באופן אחר מהמצב הקודם. דם ותמצית הם הבסיס להתעברות (הרחם נקרא גם “מבוא הדם”). אם הדם חם מדי יביא הדבר להפרעה בהפריית הביצית.
לחות חמה, תופעה שכיחה בנשים, חודרת לגוף דרך המחמם המשולש התחתון. זה מונע תנועה תקינה של צ’י ודם, ובכך יכול להתפתח מצב של צ’י ודם כלואים או לעימדון של דם.
תתפתח פגיעה ביכולת הפעילות התקינה של מסלולי ההכוונה והחדירה, בשל כך נפגעת יכולת האיסוף של התמצית ואין התעברות. הרפואה המערבית מכירה מצב זה כזיהום באגן או בחצוצרות. כליאת צ’י בכבד חוסמת את מסלולי ההכוונה והחדירה.
בגישה המערבית מצב זה משתווה לחסימת חצוצרות. כליאת דם חוסמת את הרחם והמסלולים. בכך ייפגם התפקוד התקין של מסלולי ההכוונה והחדירה וההפריה נפגמת. כליאת דם, ארוכה וקשה יכולה להביא להתפתחות גידולים בבטן, כסיות בשחלה או שרירנים.
להתעברות, חייב להתקיים איזון בין יין ויאנג
ליחה תפגום בהפריה בשל חסימת הרחם והמסלולים אליה וכן בשל חוסר יכולת התמצית להגיע לרחם.<!–18-9-05_01.htm–>____________
* הכותב פרופ’ משה שטרנפלד, הינו מומחה ברפואה פנימית ורפואה סינית.
Add Comment