בנחלי מנשה, מסדרים לנו טעמים חדשים במים שאנו שותים; הפרות רועות ומחרבנות במאגר שיקוע המים שבסמוך לו תעלת מים מזוהמים. ענת פרחי פטוסי הכתבת של המקומון “גפן” מביאה סיפור לא ייאמן על המים שאנו שותים;
בנחל לא זורם ביוב, מה שראית זה כנראה צואת הפרות. צילום; המקומון “גפן”.
לא נגענו; בסיור שערכתי בנחלי מנשה, צד את עיני מראה נוף פסטורלי שכאילו נלקח מצילום באירופה, עדר של פרות משתכשך לו בתוך נחל מים צלולים, מלחך עשב ירוק ובריא ונהנה מקרני השמש החמימות. עד כאן המראה היה מלבב. בהמשך, בשלט גדול שניצב על גדות הנחל הבנתי שאני עומדת במאגר-שיקוע של מפעלי-החדרה של נחלי מנשה (באחריות מקורות). באותו הרגע סיים עדר הפרות ללחך עשב והחל לעשות את צרכיו בכמויות והישר בתוך הנחל שבעצם הינו מאגר-שיקוע ולאחר מספר פעולות הנעשות במאגר כמו חלחול, החדרה וסינון, מימיו הופכים למי-שתייה.
וכאן נשאלת השאלה: היכן הפיקוח של חברת מקורות? הפיקוח של איכות הסביבה? רשות הניקוז האחראית על היתרי הרעייה? הסיירת-הירוקה שרשאית להוציא צווי הרחקה לעדרים? רשות המרעה? משרד החקלאות? משרד הבריאות? ועוד ועוד גופים “ירוקים” שבעצם לא נמצאים כלל בשטח ולכן מגיעים לתוצאות אלו.
שני הרועים (לדבריהם מכפר-קרע) שהבחינו, כי אני מצלמת הזדרזו והוציאו את העדר מחוץ למאגר. במקביל התקשרתי לפקחי מקורות ופקחי משרד הבריאות שאכן הגיעו למקום אך לא מצאו כבר את עדר הפרות.
בהמשך הסיור, גילינו, כי בתעלת מים הסמוכה למאגר ולנחל משמרות עומדים מים עכורים ומזוהמים דבר שגורם למפגע תברואתי ממדרגה ראשונה בתוספת צחנת ביוב נוראית.
* בתגובה למראות ולריחות אמר ציון רצון סגן ראש המועצה פרדס חנה – כרכור, לשעבר:
“המפגע, מייצר נחילי זבובים ויתושים בכמויות רבות, וכידוע ליתושים אין גבולות והם יכולים לאייש בקלות אזורים נרחבים, ולכן מן הדין שמשרד הבריאות והגורמים המתאימים ימגרו את התופעה המטרידה. בכדי לראות ולהריח מים של ביוב לא צריך להיות מהנדס, ולכן התעלה דורשת טיפול יסודי של הגורמים המוסמכים לפני שנחזה בקטסטרופה תברואתית ממדרגה ראשונה”.
צחנת ביוב נוראית.
* נציג “משאבי מים” (ריסט) שהגיע למקום מסר, כי בדק את בריכות הביוב וכי הן תקינות ואינן גולשות: “בנחל לא זורם ביוב, מה שראית זה כנראה צואת הפרות”. אמר נציג ריסט.
* רוברט ראובן מנהל משרד איכות הסביבה מחוז צפון, מסר, כי; “צינור הביוב מנקז את צפון כרכור, אזור התעשייה הצפוני ומוסדות נוספים באזור.
“בעבר כאשר הביוב גלש לנחל משמרות תבענו את המזהמים אני מקווה, שהתופעה לא חוזרת על עצמה וכבר היום, אני מוציא פקחים אל השטח”. אמר ראובן.
למקום הגיעו איש העונה לשם ישראל, והמשמש מנהל אזור במקורות ואיש מפקח של משרד הבריאות. כמו כן, ביום חמישי, הצטרפתי לסיור נוסף של פקח איכות הסביבה ונציג ריסט שלא ידעו לקבוע בוודאות אם מדובר במי ביוב.
כמו כן, הובטח, כי יובל סבר מפקח ניטור נחלים יגיע למקום על מנת לבדוק אם מדובר במי ביוב או כל מזהם אחר. עד לרגע סגירת העיתון (גפן) לא נתקבלו ממצאיו.
* איציק דולב מנהל בחברת מקורות התייחס לעדר הפרות והסביר: “כשהנחלים מתחילים לזרום זורקים את מימיהם לים, כשהכול מתנקה מעבירים לשיקום ואח”כ לחלחול במאגרים אחרים, בנוסף מתבצעת פעולת סינון ורק בסוף אנו משתמשים במים לשתייה. בד”כ, אין במאגר פרות, אך אם ניתפס עדר כזה אנו מטפלים בו ובבעלים על פי הסמכויות שעומדות לנו על פי חוק”.
הסקר שהותיר זכרון לא נעים
כבר לפני למעלה משש שנים, כתבה ד”ר איריס כהן, בביטאון ירוק כחול לבן, גליון 25, ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה, כי בוצע ע”י עמותת “אדם, טבע ודין” סקר מזהמים מקיף באזור זיכרון יעקב, כחלק מפרוייקט ראשון מסוגו בארץ, שנועד לשמש בסיס לתיכנון כולל ובר-קיימא באזור. המימצאים, בכל הנוגע למצב השפכים, זיהום האוויר, מקורות המים והפסולת, רחוקים היו כבר אז מלהיות מעודדים.
בין היתר נכתב; אזור הסקר כולל את שטח מישור חוף הכרמל, מעתלית בצפון ועד גבעת אולגה בדרום, כולל קו פרשת המים של רמות מנשה ודרום נחל עירון במזרח. האזור, שבו 47 יישובים, עשיר במשאבי מים, הן עיליים והן מי תהום. חלקו המערבי שוכן מעל אקוויפר החוף, המהווה אחד ממקורות המים החשובים של המדינה. בתחומו מצויים נחל דליה ונחל תנינים, שהם מנחלי החוף הנקיים בישראל.
בדרך כלל, אין במאגר פרות
באזור זה פועלים שני מפעלים ייחודיים להפקת מי שתייה: מפעל חוף כרמל ומפעל נחלי מנשה. מפעל חוף כרמל, מפיק מים מקידוחים בשולי הכרמל המערבי ומספק מים לכל יישובי חוף הכרמל ולחלק מהעיר חיפה. מפעל נחלי מנשה מטה מים עיליים ממוצא מעיינות ויובלי נחלים באפיק נחל תנינים ומחדיר אותם למי התהום במישור החוף, סמוך לקיסריה.<!–mensa_01.htm–>
Add Comment