“אדוני הרופא, אם תצליח להאריך לי רק בסנטימטר אחד, תהפוך אותי למלך”. הסתכל הרופא על מה שהסתכל וענה: “ואם אקצר בסנטימטר אהפוך אותך למלכה”.
Fadlon doron_t180k-n_05_01.jpg
בחמת זעם, חדורי שליחות, הם גמעו את הדרך אל שא נור. מאמינים בצדקת דרכם וחמושים בפסוקי תוכחה יצאו הם להגן על המקום הקדוש. צעירים הם ולמרות זאת את דעותיהם גם ברזל יצוק לא יצליח לנתץ. עשרות מנתניה התקבצו ובאו אל הקרב הגדול.
מבחינתם, הקרב על הבית, למרות שרובם מעולם לא היו לפני כן בגוש קטיף וגם לא בחומש או שא נור. קול האל, נישא בקרבם וטוב שהם מוכנים להסכים שגם אלה העומדים מולם יהודים. ריחמתי עליהם. לא בגלל אמונתם, אלא בגלל אטימותם.
ריחמתי גם על המפונים. לא בגלל אטימותם, אלא בגלל עזות מצחה של הממשלה, שבמשך חודשים ארוכים שיקרה עם שלם והציגה מצג שווא בו פתרון אכלוס קיים לכל אדם שרק יחפוץ בכך.
התנחלות שא נור רגע לפני הפינוי
הבירוקרטיה, אוסף המומחים והכסף הרב שהתפוגג במכרזים בהולים בסך 800 מיליון שקלים, יכלו להיחסך באם השאננות לא הייתה מכרסמת בהם. באנשי ההינתקות.
ההינתקות, חשבתי לעצמי, יצרה מצב קצת פרדוכסלי. לראשונה, בתולדות הימין ההתיישבותי ופלשתינאי עזה, הרגישו שני הצדדים את אותן תחושות: שני העמים, אלה בארץ המתנחלים ואלה בארץ הטרור, חשו שאיבדו את אמון ואהדת העם, שניהם למדו לשנוא את כוחות הביטחון הישראלי ושניהם, בעיקר, חשו עקורים. ישראל וישמעאל בסירה אחת, רק שהפעם ניצחו הישמעאלים בגלל גאוות הישראלים.
גאווה היא מילה שכמעט כל אדם בעמדת מפתח, לפחות כלפי חוץ, מעדיף להכחיש כל קשר אליה. גאווה היא גם המילה, שהצליחה לחבר בקונסטלציה חדשה את ההנהלה העירונית של מכבי נתניה. על הרבה גאווה היה צריך נשיא המועדון אשר אלון לוותר, כדי לאפשר לבכירי העירייה לקחת את המושכות לידיים.
כנראה, שאלון, שהשקיע בקבוצת מכבי נתניה יותר מכל משקיע אחר בהיסטוריה, שמע את הבדיחה על אותו אדם שהגיע לרופא וביקש ממנו ניתוח קטן.
על הרבה גאווה היה צריך אלון, לוותר כדי לאפשר לבכירי העירייה לקחת המושכות
אמר האיש; “אדוני הרופא, אם תצליח להאריך לי רק בסנטימטר אחד, תהפוך אותי למלך”. הסתכל הרופא על מה שהסתכל וענה; “ואם אקצר בסנטימטר אהפוך אותך למלכה”.
אני לא יודע אם במבנה הקודם, כשחרב הקיצוצים הייתה על ראש של מכבי נתניה, היא הייתה שורדת עוד זמן רב, אבל אני יודע שדווקא הכנסת הקבוצה תחת כנפי העירייה, עשויה להזרים לה את “הסנטימטר הנוסף”.
הרי בסך הכל מדובר בהפרש של 1 מיליון שקלים. חוץ מזה, לאור העובדה, שהמגרש בשנים האחרונות ריק, עכשיו תהיה סיבה לפוליטיקאים למיניהם, לעסקנים הקטנים שחושבים שהם גדולים ולמקורבים לבקש כרטיסי כניסה בחינם למשחקים. גאווה לא?! או שבעצם טיפשות. על כך תחליטו אתם…
________
* הכותב דורון פדלון, הוא תושב נתניה, עורך המקומון “קול השרון” הנפוץ בנתניה והסביבה.