מדובר בירידה של שישה אחוזים בתמותת תינוקות בישראל בשנת 2004. כך עולה מהדו”ח השנתי לתמותת תינוקות אותו מפרסם משרד הבריאות. פרופ’ יונה אמיתי; “מומלץ לבחון מחדש את הגישה לגבי טיפולי פוריות והבקרה עליהם”.
סיבת המוות השכיחה ביותר מכלל הפטירות, הייתה; פגות.
בשנת 2004 נולדו בישראל 143,956 תינוקות, מתוכם נפטרו 681. זוהי ירידה של 6% בשיעור תמותת התינוקות, בהשוואה לשנת 2003 וירידה של 17% בהשוואה לשנת 2002, אך במגזר הערבי ובמגזר הבדואי נרשמה עלייה בתמותת התינוקות – כך פרסם הבוקר (ה’) משרד הבריאות.
שיעור פטירת התינוקות היה 4.73 לאלף לידות חי מכלל האוכלוסייה, 3.17 ל-1,000 לידות חי של יהודים ואחרים ו-8.87 ל-1,000 לידות חי במגזר הערבי.
סיבת המוות השכיחה ביותר; פגות
שיעור תמותת התינוקות הערבים היה גבוה פי 2.8 משיעור תמותת תינוקות בקבוצה של יהודים ואחרים.
שיעור תמותת התינוקות בישראל, דומה לזה של ארצות מערב אירופה ונמוך יותר בהשוואה לשיעור תמותת התינוקות בארה”ב.
סיבת המוות השכיחה ביותר מכלל הפטירות; הייתה פגות (286) פטירות; (42%), פגות הייתה סיבת המוות של 53% מכלל מקרי המוות של תינוקות במגזר היהודי ו-32% במגזר הערבי.
מסביר פרופ’ יונה אמיתי מנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר; “מחצית מהפער בשיעור של תמותת תינוקות בין המגזר הערבי והיהודי מוסבר ע”י פטירה ממומים מולדים אשר שכיחותם גבוהה יותר על רקע נשואי קרובים, בעיקר בקרב מוסלמים. יתר הפער מוסבר על רקע הפער הסוציו-אקונומי בין המגזר היהודי והערבי”.
מות עריסה;
האבחנה של מוות בעריסה נקבעה ב-40 תינוקות (6%) שהם 0.28 ל-1,000 לידות חי. אבחנה זו, נקבעה במקרים של מוות פתאומי של תינוק, ללא הסבר אחר. בכל המקרים האלה בוצעה חקירה ע”י לשכות הבריאות, אך רק במקרים בודדים בוצעה נתיחה שלאחר המוות.
נמצא פער גדול בשיעור תמותת תינוקות מסיבה זו בין המגזר הערבי והיהודי (0.61 ו-0.15 ל-1,000 לידות חי בהתאמה).
במהלך השנים 2000-2004 נצפתה ירידה הדרגתית במספר ובשיעור המקרים (ל-1,000 לידות חי) של תמותת תינוקות בקטגוריה של מות עריסה: 57 מקרים בשנת 2000 (0.42), 48 מקרים בשנת 2001 (0.35), 45 (0.32) בשנת 2002, 46 מקרים (0.32) ב-2003, ו-40 מקרים (0.28) בשנת 2004.
שיעורי תמותת התינוקות בקרב תאומים ושלישיות בשנת 2004 ירדו בצורה ניכרת מאז 2002. בסה”כ 105 התינוקות שנפטרו בשנת 2004 (15% מכלל התינוקות שנפטרו), היו מהריונות מרובי עוברים, זאת לעומת 175 תינוקות מהריונות מרובי עוברים, שנפטרו בשנת (2002) 23% מכלל התינוקות שנפטרו בשנת 2002).
שיעור תמותת התינוקות הערבים היה גבוה פי 2.8. צילום; אילוסטרציה.
הירידה במספר התינוקות שנפטרו, מוסברת במידה רבה על רקע הירידה במספר הלידות של שלישיות ושל תינוקות שמשקל לידתם נמוך מאוד, שהיוו חלק ניכר מהתינוקות שנפטרו בעבר. שינוי זה חל בשנתיים האחרונות בעקבות שיפור בתוצאות טיפולי הפוריות.
בסיכום הדו”ח מציע פרופ’ יונה אמיתי מנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר; “כי על אף הירידה בשיעור תמותת התינוקות בגלל מלנ”מ בשנים 2003 ו-2004, ובעקר בזיקה ללידות מרובות עוברים, פגות וסיבוכיה נותרה סיבת המוות העיקרית של תינוקות בישראל ולאור זאת מומלץ לבחון מחדש את הגישה לגבי טיפולי פוריות והבקרה עליהם.
בנוסף, יש חשיבות רבה לחיזוק המערך הארצי של יחידות הטיפול הנמרץ לפגים בישראל, המטפלות בתינוקות אלה”.
ביוני 2003 אימץ משרד הבריאות את ההמלצה של המועצה הלאומית למיילדות, גנטיקה ופרינטולוגיה להגביל את מספר העוברים המוחזרים לרחם בהפריית מבחנה ובעקבות כך חלה ירידה ניכרת במספר השלישיות ובתמותת התינוקות.
משרד הבריאות מפעיל תוכנית התערבות שמסייעת ופועלת לצמצום תמותת תינוקות ולמניעת מומים מולדים על ידי אבחון גנטי טרום לידתי, בדגש על המגזר הערבי. כמו כן, מופעלת תוכנית ארצית להגברת השימוש בחומצה פולית לנשים לפני תחילת ההריון, להקטנת הסיכון למומים מולדים.
בעקבות ממצאי הדו”ח נערך משרד הבריאות להגברת תוכניות התערבות אלה בעיקר במגזר הערבי והאוכלוסיה הבדואית.
על הממצאים הגיב שר הבריאות, דני נוה: “משרד הבריאות ימשיך להפעיל תוכניות לקידום בריאות באוכלוסיה על מנת שמגמת הירידה הזו תמשך”.
Add Comment