קול השרון חושף; האם בצה”ל מנסים לצייר תמונה ורודה מדי על החיים בעיר האוהלים; “התנאים גועל נפש. אין מספיק שירותים ומקלחות, מאכילים אותנו בסנדוויצ’ים והשינה היא על מזרונים מתנפחים מפונצ’רים”. ראש ענף קשרי חוץ ולוגיסטיקה בצה”ל: “אנחנו מקבלים רק שבחים”
שוטרים וחיילים, אשר מוקמו במחנה “רעים” שהוקם לצורך ההינתקות, טוענים כי “זרקו אותנו לכלבים”. לדבריהם, בניגוד לתמונה אותה מצייר צה”ל, במחנה אין תשתיות והתנאים בהם הם הושמו, לא ראויים למחייה – כך חושף קול השרון המקומון הנתנייתי, המופיע היום לאור.
בוכים על התנאים ובוכים עם המפונים. צילום; דובר צה”ל.
אחד מהשוהים במחנה, סיפר, כי; “האבק הוא נוראי פה. אי-אפשר לתאר עד כמה. אם היו מכינים תשתית אלמנטארית, היו מפזרים חצץ, היינו נמנעים מהנזקים שגורמות סופות החול האיומות שיש פה. כבישים אין בכלל במחנה. הרכבים נעים על החול, שכמו פודרה מתפזר לכל עבר.
“בשירותים ובמקלחות הביוב עולה כל הזמן והריח נוראי ובלתי נסבל. לארוחות בוקר וצהריים אנחנו מקבלים כריכים, שלא משביעים. לארוחת ערב אנחנו מקבלים חמגשיות, למרות שיש ימים שמאכילים אותנו כל היום כריכים. הבטיחו שיביאו קוטלי חרקים, אבל לא הביאו ואנחנו מורחים את עצמנו בנוגדי חרקים. בהתחלה ישנו על קרטונים שהנחנו על החול.
“עכשיו אנחנו ישנים על מיטות שהניחו עליהן מזרונים מתנפחים, כמו המזרונים של הים. מזרונים רבים התפנצ’רו בגלל הבליטות במיטות ואין סיכוי לישון במצב כזה. לא איכפת לאף אחד מהתנאים שלנו, אפילו ארוניות אין לנו והתיקים שלנו זרוקים על החול. זרקו אותנו כמו חיות”.
כנראה שהמשקפיים שאנו מרכיבים כוסו בחולות
גורמים נוספים מכוחות הביטחון במקום, טוענים, כי; “בממשלה מציירים את זה כאילו אנחנו במקום טוב, אבל המקום ממש גועל נפש. למעלה משבוע שהינו ללא מאווררים. כעת יש מאווררים, אבל המצב בלתי נסבל. בשעות הצהריים ישבו איתנו באוהל המפקדים שלנו ואחר מספר דקות הם יצאו ואמרו שהחום בלתי נסבל, למרות המאוורר. מרוב שהמצב עצוב אנחנו צוחקים בלילה מהמזרונים.
“כשאני מוריד את הרגליים, הראש עולה ולהיפך. הצוואר כואב לי מהמזרון. השבוע ראינו פה עשר בנות בערך שישבו על החול ובכו בגלל התנאים הגרועים. נכון שיש דוכני מזון למכירה ועמדות של חברות הטלפונים הסלולאריים, אבל התנאים פה הם גועל נפש. אנחנו מרגישים כמו כלבים. אין לנו בעיה לעשות את המשימה שלשמה הגענו לכאן, אבל לפחות מגיע לנו לקבל יחס כמו שצריך – בעיקר כשמדובר בשהייה יחסית ארוכה”.
אחד ממחנות ההיערכות לפינוי
שוהים במחנה הוסיפו, תוך כדי צחוק, כי למרבה הציניות המזרונים המתנפחים שחולקו הם בצבע כתום.
מי שציירה, דווקא, תמונה ורודה של המחנה והתנאים השוררים בו היא סגן אלוף דורית, ראש ענף קשרי חוץ ותקשורת של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. היא טענה בדבריה, כי; “התנאים שנבנו שם, נבנו לרווחת החיים ואנחנו שומעים רק שבחים. נגד החול וגיאוגרפיה אנחנו לא יכולים לעשות דבר. יש במחנה את כל השירותים הנדרשים על מנת לאפשר תנאים הכי טובים: מכספומט, שקלית, ביגודית-כביסה וייבוש, קוטלי חרקים, מאווררים, כילות מסביב לכל אוהל, מרפאת שיניים, חדר חולים, 27 חדרי אוכל, שירותי הוצאה לאור, חברות לטלפונים סלולאריים, טלפונים ציבוריים וקווים חופשיים.
המזרונים המתנפחים שחולקו לנו הם בצבע כתום
“בנוסף מים זורמים, כמויות גדולות של מקלחות ושירותים, מגרשי ספורט, מועדוניות, מעין בית קפה של הדודות, חדרי אינטרנט, בתי כנסת ואיפה שיכולנו סללנו כבישים. נספחים צבאים ביקרו במחנה ואמרו שהמחנה לא מבייש כל מחנה ברמה טובה. כמו כן, ועדה של משרד מבקר המדינה הייתה במחנה וכשהם סיימו את הביקור, למרות שהם ביקורתיים בדרך כלל, הם אמרו לנו שהתייחסות כזו אל הפרט הם לא ראו”.
דבריה של סגן אלוף דורית עוררו פליאה ותדהמה בקרב חלק מהשוהים במחנה, שמסרו לקול השרון בתגובה, כי; “כנראה שהמשקפיים שאנו מרכיבים כוסו בחולות, אחרת קשה להסביר כיצד לא מצאנו ולא ראינו חלק גדול מהדברים המצוינים”.
מלשכת דוברת צה”ל נמסר בתגובה, כי; “צה”ל עושה מאמצים רבים על מנת לאפשר לכוחות הפנים השוהים במחנה “רעים” את התנאים הטובים ביותר. בכל ערב מקבלים החיילים ארוחה חמה, בעוד שבארוחת הבוקר והצהריים מקבלים כריכים מתוצרת החברות המובילות בארץ וממגוון סוגים.
במחנה “רעים” ישנן מקלחות בהן זורמים מים חמים ושירותים רגילים וכימים בכמות העומדת בסטנדרטים של מחנה זמני. מי הביוב במחנה מנוקזים לבורות ניקוז המרוקנים מדי יום. לגבי תנאי הלינה, ברשות כל חייל קיימים מיטה, מזרון, שק שינה ושמיכות לפי הצורך.
חצץ פוזר במחנה באזור המוסדות הציבוריים ובאתרים הסניטאריים, עם זאת, פיזור חצץ אינו מונע סופות חול שכן האדמה בשטח המחנה אינה חרסיתית. בנוסף לכך, במחנה שירותים רבים הניתנים לרווחת החיילים בפעם הראשונה במחנה זמני”.
משרד ראש הממשלה סרב להגיב בטענה, כי דובר צה”ל ודוברות המשטרה הם אלה שצריכים להגיב ואילו את תגובת משטרת ישראל לא ניתן היה להשיג עד לרגע סגירת הגיליון.
