הרבה יותר קשה לייצר שחקן ברמה של ארביטמן מאשר ל”סדר” לו את הראש…
GlamViki_t180x123k-n_5-8-05_01.jpg
הרבה “נשמות טובות” יצאו בשבוע שעבר מהחורים ושתו לימונדה (מנהג עתיק של שמחה לאיד), כשהשופט הרחיק את שלומי ארביטמן מהמגרש. אני לא מצדיק את שלומי.
כמו כולם אני חושב שהוא עשה מעשה טיפשי המאפיין ילד קטן. אני גם בטוח שארביטמן חייב להבין, שההצגות האלה נעלמו מזמן מהמגרשים.
מאידך, אני קשה לי יותר להבין את השמחה לאיד והצביעות שחוגגת.
שלומי ארביטמן, חוגג. צילום; מתוך אתר מכבי חיפה
שאגות השמחה שיצאו מכל אותם גרונות של “המחכים בפינה”, נובעים לדעתי מאותה בעיה יהודית ידועה – לפיה מי שאינו מסוגל להצליח מקווה שגם השכן שלו ייכשל…
אין ספק שארביטמן היה צריך ללמוד איך להתנהג לפני הרבה שנים. אני גם יודע, שבמקרים מסוימים ההכוונה שלו הייתה מעט מוטעית.
אבל, דבר אחד ברור מעבר לכל ספק: הרבה יותר קשה לייצר שחקן ברמה של ארביטמן מאשר ל”סדר” לו את הראש…
___________
הטור הובא באדיבות מדור הספורט של המקומון קול השרון.
Add Comment