נחום איצקוביץ’ ראש המועצה האזורית עמק חפר ובכירים אחרים בסיור ביד חנה: מערכת שיוויונית בין הקהילות. קיבוץ יד חנה הופך למעשה למושב עובדים.
נחום איצקוביץ’ שני משמאל ובכירים אחרים בסיור ביד חנה: מערכת שוויונית בין הקהילות
החלו עבודות פיתוח שכונת מגורים בקיבוץ יד חנה לתושבי חומש בצפון השומרון, המיועדים לפינוי במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשלב ראשון מוכשרים ומפותחים 30 מגרשים בני דונם אחד, עליהם יוצבו תחילה קראווילות (קרוונים משופרים) למשך תקופת בניית בתי מגורי הקבע.
הסיכום על מעבר תושבי חומש לקיבוץ התאפשר בין היתר הודות לתיווכו של נחום איצקוביץ’ ראש המועצה האזורית עמק חפר. מסמך עקרונות משותף שגובש בסוף החודש שעבר בין יונתן בשיא ראש מינהלת סל”ע, למנכ”ל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי, קובע, כי תיווצר מערכת שוויונית בין הקהילות ביחס לזכויות במגרש הבנייה וכן בזכויות הקשורות לאגודה השיתופית.
הסיכום קובע, כי הן אנשי חומש והן אנשי יד חנה יקבלו מגרש מגורים של דונם אחד ויהיו שותפים באופן מלא לנכסים הכלכליים והציבוריים: המטעים, אזור התעשייה, בריכת השחייה והמועדון.
“מעבר בדרכי נועם”
“ההסכם מאפשר את מעבר תושבי חומש ליד חנה בדרכי נועם ובתנאים שיוויוניים. זה בסיס ליצירת קהילה משותפת הגיונית לשנים הבאות”, אמר ראש המועצה, נחום איצקוביץ’; “יש כאן מיוחדות חברתית גדולה – מתנחלים מהימין מתחברים עם מי שהיה הקיבוץ הקומוניסטי היחיד במדינת ישראל. מדובר בשתי קהילות שנמצאות במשבר עמוק כל אחת מסיבותיה היא והמיזוג הזה צריך להצמיח קהילה חזקה ומשותפת”.
“מעבר תושבי חומש ליד חנה בדרכי נועם”
יעקב סיזל (מי עמי), מרכז המשק של יד חנה, אמר ל”דף הירוק”, כי מדובר במתווה דומה למהלך שמתבצע במושב מבקיעים (שמדרום לאשקלון) המתוכנן לקלוט את המתפנים מהיישוב “פאת שדה”, המצוי בגוש קטיף.
זה תקופה, אמר סיגל, שהתנהל משא ומתן מול חומש ומינהלת ההתנתקות, שבבסיסו עומד מהלך של הפיכת יד חנה למעשה למושב עובדים.
סיגל הסביר לאנשי חומש מהו מושב עובדים ובחסות המועצה האזורית עמק חפר ומינהלת ההתנתקות הם קדמו את המהלך, שהביא למקום 15 משפחות וותיקות ממייסדי חומש ועוד 15 משפחות שעלו מחבר העמים בשנות התשעים והתיישבו בחומש.
סיגל, רואה במהלך הזדמנות ליד חנה, קיבוץ מזדקן עם 87 החברים בלבד, במצב סוציו-אוקונומי לא פשוט. לדבריו, הקיבוץ עומד בהסדרי החובות ועבר הפרטה ממש “בעל כורחו”. בקיבוץ 10 זוגות מבוגרים בגילאים של 78-80 ויותר, 20 משפחות בגילאי ה-50 וכמה צעירים בגילאי 20 ומעלה.
נוסף למהלך הציוני החיובי אליבא דה-יד חנה, של עזרה וקליטה למי שמפנים אותו מביתו – היו ליד חנה לא מעט סיבות דווקא לצדד במהלך הביקש זה, לכן הקיבוץ להתנות הסכמתו בפתרונות של הפיכה למושב עובדים מחיקת חובות, לוותיקים, שדרוג התשתית הישנות ועוד שרוב דרישותיו נענו.
יד חנה
קיבוץ יד חנה עלה לקרקע בשנת 1950 על ידי חברי גרעין “אף על פי כן” של ניצולי שואה מהונגריה, שעלו בשנת 1950.
יד חנה, כבר לא קיבוץ. אמור מעתה מושב עובדים
הם היו מיועדים כגרעין הצלה הקיבוצים גבעת חיים ומעוז חיים והגיעו לכאן.
אבני הדרך של יד חנה מוכרות ושחוקות: המחלוקת הפוליטית בין מזרח למערב יצרה פילוג בתנועת ה”קיבוץ המאוחד” וכך נוצר “איחוד הקבוצות והקיבוצים”.
יד חנה סירבה להזדהות רעיונית והיא נודתה, למעשה, מהתנועות המיישבות, מהסוכנות, ומהארגונים הכלכליים של אותה תקופה. יציאתו של משה סנה ממפלגת מפ”ם יצרה מצב שלמעשה המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק”י דאז – הייתה היחידה שתמכה בהם והם השיבו לה בהבעת תמיכה בבחירות של אותה שנה.
יד חנה משתרע על פני 2,600 דונם. ענפי משק עיקריים: לול, הודיה, גידולי שדה, מטעי אבוקדו, הדרים, בתי צמיחה לנוי והידרופוניקה; בנוסף, לינה כפרית – חדרי אירוח, מפעל שטיחים ומרפדיה. בקיבוץ מתגוררים כ-150 תושבים.
חומש
חומש ישוב קהילתי-חילוני של תנועת העובד הלאומי. יישוב קהילתי מעורב (דתיים וחילוניים) בצפון השומרון. כ-45 דקות מנתניה. ביישוב יש מעון, גן, מכולת, מרפאה, בית כנסת, מועדון כושר, בריכת שחייה, מועדון ספא. בתוך חומש יש גרעין דתי. תנועה מיישבת: העובד הלאומי”. היישוב ממוקם בלבו של השומרון, דרומית לג’נין.
בתיו הדרומיים של הישוב חומש במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון
הישוב מונה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות (כשבתכנון עד לפני כשנה דובר על הגדלתו לכ-300 משפחות).
היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת התלמוד והמשנה ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי אל-פנדקומיה (התרגום לפנטה הינו חמש בשפה היוונית).
<!–homes_1.htm–>המקור לחלק מן מידע על הישוב חומש הובא מתוך: ויקיפדיה
