יצרני ההלבשה בהתאחדות המלאכה והתעשייה תובעים זאת ממשרד התעשייה והמסחר. טוענים; יצרני הלבשה גדולים רבים מעלים את בסיס המחיר לצרכן ממנו ניתנת ההנחה וכך יוצא שהצרכן משלם בסופו של דבר מחיר רגיל
הצרכן משלם בסופו של דבר מחיר רגיל
יצרני ההלבשה המאוגדים בהתאחדות המלאכה והתעשייה תובעים ממשרד התעשייה והמסחר לבחון ביסודיות את ההיבטים השונים הנוגעים למכירות סוף עונה, בעיקר בהתייחס למקובל במדינות המערביות. זאת במגמה למצוא נוסחה שתאפשר לקבוע פרק זמן מוגדר בו יבוצעו מכירות אלה.
לטענת התאחדות המלאכה והתעשייה, תהליך החשיפה ליבוא מתחרה מארצות שלישיות הביא לצמצום ניכר בגודלו ובהיקף פעילותו של מגזר יצרני ההלבשה במדינת ישראל. בעשור האחרון קטן מספרם של מפעלי ההלבשה הקטנים בשיעור של 58% (אחוזים), ל-565 עסקים יצרניים קטנים. במקביל נרשמה ירידה חריפה בשיעור של 65% בהיקף המועסקים בתעשיות אלה.
כפועל יוצא מתחרות זו וכחלק מהערכות אסטרטגית של מפעלי הלבשה קטנים שתכליתה לשמר יתרון תחרותי בשוק המקומי, מבצעים רבים מהם חלק מתהליכי היצור מעבר לקו הירוק תוך התבססות על עלויות היצור הזולות יחסית, כאשר החלק המשלים, כגון: פעולות הרכבה, עיצוב או שיווק מתבצע בישראל.
יעקב לייכט, יו”ר ענף הטקסטיל בהתאחדות המלאכה והתעשייה, מדגיש, כי; “מפעלי הלבשה קטנים רבים, עומדים, כיום, מול תנאי תחרות בלתי הוגנים בשוק המקומי שמקורם בהקדמת מכירות סוף העונה וטשטוש הגבולות בנושא זה.
“בניגוד ליצרני ההלבשה הגדולים, לעסקים היצרניים הקטנים בענף ההלבשה אין את גמישות הייצור והאספקה, הנגזרת מיכולת לייצר או לייבא את כל מגוון ההלבשה העונתית בכל נקודת זמן ולעמוד בתחרות המחירים הנגזרת מכך.
“אנו מודעים לאינטרס הצרכני, הדוגל בקיומה של תחרות והוזלת מחירים. יחד עם זאת במקרים רבים מתן הנחות מוקדמות במסווה של “סוף עונה” במחצית העונה, הינו לכאורה בלבד. יצרני הלבשה גדולים רבים מעלים את בסיס המחיר לצרכן ממנו ניתנת ההנחה וכך יוצא שהצרכן משלם בסופו של דבר מחיר רגיל”, מוסיף לייכט.
Add Comment